עוגת תמרים של גילית האלילית
כבר דובר כאן לא פעם בחברתי גילית האלילית, שכל מה שהיא מבשלת יוצא מופלא ביותר. הפעם זו עוגת תמרים לחה, מתוקה, שחומה ומשובחה, שרק אחרי שנוגסים בה בעצם מבינים: התמרים
כבר דובר כאן לא פעם בחברתי גילית האלילית, שכל מה שהיא מבשלת יוצא מופלא ביותר. הפעם זו עוגת תמרים לחה, מתוקה, שחומה ומשובחה, שרק אחרי שנוגסים בה בעצם מבינים: התמרים
הו, למי תודה? הו, למי ברכה? לרותם ליברזון, כמובן (אם אתם לא עוקבים אחרי הבלוג המעולה שלה, שנקרא 'רותם ליברזון', זה הזמן להתחיל), שפרסמה מתכון של פורטוקלופיתה והעירה את יצא
גם לכם יש חבר שלא סובל עוגות מתוקות מדי? לי יש כמה וכמה כאלה. לדעתי הם מרמים. לדעתי כולנו אוהבים מתוק, אבל עוד יותר אוהבים להיראות אריסטוקראטיים כשאנחנו מכריזים "מה
מתברר שחברי אלי אוכל רק עוגות גבינה או עוגות פרג, רצוי לא מתוקות מדי. חיש קל החלטתי: אני אכין לכבודו עוגת גבינה ופרג משולבת. כן! וגם שיהיה רק מעט סוכר!
אם כבר מכינים פסטה לקינוח – לפחות שיהיה מעניין. קונקילה הן קונכיות פסטה ענקיות (יש במעדניות, או שאולי הביאו לך כשעוד נסעו לאיטליה או לפחות לדיוטי פרי). בדרך כלל מכינים
מי שטוען שיש התאמה בין כמה מתכון מסובך לכמה הוא טעים אינו יודע על מה הוא מדבר. אולי בקונדיטוריה ופטיסרי זה נכון – ככל שיש יותר שכבות וצבעים, העינסטוש יותר
יש לי חברים ירושלמים נפלאים שיש להם עץ שזיפי שגיב. כמויות הפרי שהוא מניב די דמיוניות, אבל עצים כמו עצים – נותנים הכל בבת אחת. האינסטינקט הוא לעשות מהפירות הנפלאים
עוגת ברטון היא קלאסיקה ממחוז ברטאן שבצרפת. מדובר במאפה זהוב וניחוחי שהטריק שלו הוא שימוש חסר בושה בחלמוני ביצים. שישה חלמונים יש בעוגה הזו והם מעניקים לה אורך ימים, טעם,
לפעמים (כלומר תמיד) מה שהכי פשוט הכי טוב. המתכון הבא כולל שניים וחצי מרכיבים והוא מושלם בתכלית. מדובר בטראפלס שוקולד עשירים שאת החמאה או השמנת שבהם מחליפה טחינה גולמית ולכן
תראו לי ילד (או מבוגר) שיכול להכחיש שזו העוגה הכי טעימה בעולם: שכבות של ביסקוויטים רטובים, קרם וניל תעשייתי לתפארת ומעליו גנאש שוקולד. גם ניגוד הצבעים שבעוגה מרהיב: קרם