כדורי בשר (או: המרד!)
09/04/2023
בכל פעם שאני מטגן, פורצת בבית מהומה: "סגרת את הדלת של המטבח? ושל חדר הארונות? למה טיגון? למה שוב טיגון?! למה תמיד טיגון?!?!". למה? אולי כי אתם רעבים? אולי כי
תפריט
בכל פעם שאני מטגן, פורצת בבית מהומה: "סגרת את הדלת של המטבח? ושל חדר הארונות? למה טיגון? למה שוב טיגון?! למה תמיד טיגון?!?!". למה? אולי כי אתם רעבים? אולי כי
סיר גדול ובו פסטה, רוטב עגבניות וקציצות (צמחונים: יש לכם גירסה עם קוביות חציל במקום) – מה יותר ביתי, ממלא ומשביע מזה? אני אגיד לכם מה: לתחמן את האיטלקים על
הנה מנה שמניחים במרכז השולחן (בתוך הסיר) ואי אפשר להפסיק לקחת ממנה. התוספת העמילנית כבר בפנים, הצבעים צועקים אינסטגרם והטעם – שפתיים יישקו. זה מתחיל בתערובת של בקר טחון ועוף
אלוהים עדי שאני לא סובל דגים. לא את הריח, לא את המרקם ובטח שלא את הטעם. וכיוון שאלוהים אינו רק עדי, אלא גם מענישי, הוא חנן אותי (כך אומרים המקורבים
נכון קציצות זה אליפות? עגולות, עסיסיות, ביתיות, חייכניות – אי אפשר לא למות עליהן. הבעיה מתחילה כשמשקללים פנימה את הטיגון ואת מעטפת פירורי הלחם שלהן – סוג של מלכודת רגשות
הסורים קוראים לו חאמוד (כי הוא חמוץ) היוונים קוראים לו אבגולמונו (כי יש בו ביצה ולימון). מומה, סבתא שלי, קראה לו אלבונדיגאס, כי יש בו קציצות. המרק הזה היה אורח
מכירים את זה שיש מתכונים שהם כל כך פשוטים שאתם פשוט לא מאמינים להם? האחד הזה בא מהמשפחה הזו: קציצות דגים פשוטות, טעימות (למי שאוהב דגים), לא מטוגנות ואפילו בלי
בשר סרטנים הוא פתותי בשר לבנים ומתקתקים שהם חומר גלם נפלא לבישול. להוציא אותו מסרטנים טריים זה עסק מסובך ומלוכלך, אבל יש קופסאות של חצי קילו בשר סרטנים קפוא שהן
פסח הוא חג של ארוחות: קודם כל הסדר, כמובן, אבל אחר כך ארוחת השאריות מצוות חכמים מלומדה וארוחת החג השני מדרבנן, וארוחת הקרובים מטבריה וארוחת החברים מהמשרד וארוחת השכנים מהגיהנום.
זה קרה לי במקרה. כידוע, אני חולק את חיי עם בחור טירחוני (טירחונות היא אמונה דתית המכונה גם 'חצימחונות' – אנשים שאוכלים רק צמחים ודגים. בלי בשר אדום ובלי עוף).