אלוהים עדי שאני לא סובל דגים. לא את הריח, לא את המרקם ובטח שלא את הטעם. וכיוון שאלוהים אינו רק עדי, אלא גם מענישי, הוא חנן אותי (כך אומרים המקורבים לי) בכישרון לבישול דגים. אוי, א-ברוך. קחו למשל את קציצות הדגים שלי: הן מתחילות ממסה פשוטה עד מביכה: פילה דג, בצל, עשבי תיבול, שום מלח ופלפל – הכל מרוסק במעבד המזון.
אחר כך מכינים מהן קציצות פחוסות, טובלים בטיפונת שמן זית ומניחים לאפייה בתבנית. כן! ללא טיגון. כן! ללא ציפוי. אין צורך. ומובן שאין צורך בביצה כי בבשר הדג יש מספיק חלבון שיקריש אותו לקציצה חסונה.
לא מאמינים? הנה הן אחרי האפייה (הופכים אותן פעם אחת בזמן שהן בתנור, ואם מקפידים להשתמש בנייר אפייה זה לא נדבק בכלל). זהו. מגישים כך, או בלוויית יוגורט או כל רוטב שאוהבים. ומכינים בצד מנה צמחונית לאומללים שאינם אוכלים דגים.
יאללה, לעבודה:
