הצפיחית החריפה
28/05/2023
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
תפריט
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
מבין שפע מכרי ומכרותי, מעטים הם האוחזים בתואר כבוד עולמי כלשהו. אז כן, אני מכיר מישהי שאם 317 איש שלפניה בתור ימותו, היא תוכתר למלכת אנגליה. ואני מכיר כמה חתני
אמא של הבת שלי נסעה לצפון וחזרה דרך ואדי ערה. עכשיו עונת השקדים, ובצידי הדרכים מוכרים החקלאים שקים של הירוק-הירוק הזה. "ממש נתנו אותם בחינם!", התפעמה אמא של הבת שלי
קחו את כל הדברים הבריאים (טוב, לא את כל, אבל הרבה), זקקו אותם והכניסו לצנצנת. מה תקבלו? שיקוי צהוב לאללה ובריא למשעי, שאם תלגמו ממנו שוט אחד מדי בוקר, יש
מן המפורסמות הוא, שאחד הנכסים העיקריים של האישה התימנייה הוא המסחג – אותה אבן גדולה שהיא שומרת במקום מסתור ושמשמשת אותה כמכתש לסחוג ולתבלינים (העלי הוא חלוק נחל חלקלק). כדי
יש כל כך הרבה ארוחות שמתחילות בביצים קשות. זו מנה ראשונה נהדרת, מזינה, טעימה, אהובה על כולם וגם, מה לעשות, קצת משעממת. אהה! לשם כך ברא האל את עבדכם התימני,
אני כבר מזהיר: הכנת מרינדה לחמוצים סיניים היא עסק קצת מסריח – כל מתכון הכרוך בהרתחת חומץ הוא קצת מסריח. אבל התוצאה כל כך מלבבת וטעימה ויפה וממכרת, שאתם תראו
זוכרים פובידל? כשהיינו קטנים פחדנו מהריבה הזאת. מדהים איך ששזיפי שגיב, אחד הפירות היפים בטבע, המתהדר בשילוב צבעים מהפנט של צהוב וסגול-כחול, מניבים ריבה שנראית בול כמו זפת. אבל למרות
אלוהים עדי שהמבטא הגיאורגי שלי לוקה בחסר. וזה ממש, אבל ממש לא גורם לי להעריץ ולו בגרם אחד פחות את העדה המופלאה הזו, שמטבחה גאוני לתפארת. אח, אם רק הייתי
יש בקרבנו ציבור מסוים של אנשים בעלי התמכרות לדובדבני וישניאק. "נו, כבר יש?", הם שואלים את המוכר בתחילת עונת הדובדבנים. "נו, מתי הם יגיעו?", הם מנדנדים בטון דאוג. ואז, כשהדובדבנים