שניצל צמחוניצל (ואפילו בלי טיגון!)
20/07/2020
כולנו מכירים (ומוקירים!) את איל שני ואת פועלו להפוך מוצרי מזון לבנות שיר: לעגבנייה יש שחלות, לחציל יש נשמה, לדג יש קול והכרובית – הכרובית היא נזר הבריאה. הוא אפילו
תפריט
כולנו מכירים (ומוקירים!) את איל שני ואת פועלו להפוך מוצרי מזון לבנות שיר: לעגבנייה יש שחלות, לחציל יש נשמה, לדג יש קול והכרובית – הכרובית היא נזר הבריאה. הוא אפילו
7קובבס הן כופתאות ממולאות בגומו. גומו היא תערובת של בצל מטוגן, בקר טחון וצנוברים. הבצק של הקובבס מיוחד: הוא אינו עשוי בורגול או סולת כמו בקובה, אלא תערובת של מצות,
קחו את כל הדברים הבריאים (טוב, לא את כל, אבל הרבה), זקקו אותם והכניסו לצנצנת. מה תקבלו? שיקוי צהוב לאללה ובריא למשעי, שאם תלגמו ממנו שוט אחד מדי בוקר, יש
יש דברים שהם כל כך פשוטים, שזה מעליב. למשל פרחי כרובית אפויים בתנור. זה לא מתכון, ממש כפי שהכנת תה אינה מתכון. זה בסיסי, זה ישיר, זה פרימיטיבי – ולכן,
אנחנו סוגדים לגילית. כל מה שהיא אומרת אנחנו עושים, וכל מה שאנחנו לא יודעים אנחנו שואלים אותה וכל מה שהיא מבשלת אנחנו זוללים כאילו אין מחר. למשל הקרקרים האלה: לא
יש כל כך הרבה ארוחות שמתחילות בביצים קשות. זו מנה ראשונה נהדרת, מזינה, טעימה, אהובה על כולם וגם, מה לעשות, קצת משעממת. אהה! לשם כך ברא האל את עבדכם התימני,
זה לא פייר שרק אנשים מקבלים מתנות. מה, כלבים הם חיות? טוב, האמת שכן (וטוב שכך), אבל גם להם מגיעות מתנות, ולא, חלילה, קולר של ג'וצ'י או מעילון של
נכנסים לעיר העתיקה משער הפרחים, צועדים בסמטאות, מגיעים למכולת שנראית הכי תמימה בעולם אבל באוויר, עוד לפני שנכנסים, מריחים שומשום. לא, טחינה. לא, שמן שומשום. טוב, הכל. במכולת יש דלת
אם שוכחים לרגע כמה הם משמינים, בוטנים הם מתת אלוה למין האנושי. הם כל כך, אבל כל כך טעימים, שלפעמים נראה לי שצריך להוציא אותם מחוץ לחוק. כחובב בוטנים מושבע