עוף שמח בסילאן, סויה ושום
17/12/2020
הנה מתכון למנה של אמצע השבוע. אין בה חגיגיות, היא בלתי ניתנת לצילחות (תודה לאל!) וכולם, אבל כולם (חוץ מהבת דודה הצמחונית ובת זוגה הטבעונית) ימותו עליה. מדובר בפולקעס בסילאן,
תפריט
הנה מתכון למנה של אמצע השבוע. אין בה חגיגיות, היא בלתי ניתנת לצילחות (תודה לאל!) וכולם, אבל כולם (חוץ מהבת דודה הצמחונית ובת זוגה הטבעונית) ימותו עליה. מדובר בפולקעס בסילאן,
אלוהים עדי שהעברית חביבה עלי ביותר. אבל יש מאכלים שקשה לי עם שמם העברי. כתיתה וקציץ הם שניים מהם. כנראה לעד נאמר שניצל ומיטלואוף, אפילו שכל מילה לועזית שורטת לי
נכון קציצות זה אליפות? עגולות, עסיסיות, ביתיות, חייכניות – אי אפשר לא למות עליהן. הבעיה מתחילה כשמשקללים פנימה את הטיגון ואת מעטפת פירורי הלחם שלהן – סוג של מלכודת רגשות
אי אפשר לא לאהוב טבית. זה כל כך טעים. וגאוני. מדובר בתבשיל אורז ועוף עיראקי ממשפחת החמין, כזה שמנמנם על הפלטה (או בתנור) שעות ארוכות ומציף את הבית בניחוחות מופלאים.
כשרוצים טעם של בית בלי לעבוד קשה, כשרוצים משהו חם ומנחם ואדום ורך וטעים, אין כמו קציצות. ודווקא קציצות עוף יותר מנחמות לדעתי. קציצות בקר הן הדבר האמיתי, ללא ספק,
כן, המתכון הזה מצריך אומץ ואמונה באדם ובתרנגולת. אין מי ששומע עליו ואינו אומר "קילו מלח? זה לא יוצא נורא-נורא מלוח?!". אז זהו, שלא, כי המתכון שיובא להלן לעוף
צירוף מקרים מוצלח וממוזל במיוחד של שבתות גשומות וטריפוליטאים מתגעגעים הציף אל הזיכרון שלוש פעמים בחודש האחרון מתכון נושן: נוקידס. שוב ושוב קיבלתי פניות במייל ובפייסבוק בנוסח "אולי אתה יודע
תתכוננו, זה תיכף בא. כמו נחיל ענק של נקבות ארבה. כמו רעידת אדמה בעוצמה 5.5 בסולם ריכטר. כמו ביקור פתע של גיסתך (עם הילדים). כמו סופת חול בדרום. כמו שרקייה
לא רק שהמנה הזו טעימה, קלה להכנה וכמעט שאינה מלכלכת כלים, היא גם שומית לתפארת וכך עוזרת הן בשיפור הבריאות והן בהרחקת ערפדים (אם יש לכם בסביבה). נזכרתי במתכון הזה