קציץ עוף (אוקיי, מיטלואוף)

"קציץ" אינו בדיוק שיא הצלחתה של השפה העברית בהמצאת שמות למנות. אבל הוא טעים פחד

אלוהים עדי שהעברית חביבה עלי ביותר. אבל יש מאכלים שקשה לי עם שמם העברי. כתיתה וקציץ הם שניים מהם. כנראה לעד נאמר שניצל ומיטלואוף, אפילו שכל מילה לועזית שורטת לי את הלב ואת האוזן. ועכשיו שפרקנו את רגשי האשמה – למטבח!

מיטלואוף הוא שיחוק-על. מדובר בחלת בשר פשוטה ומתובלת הנאפית בתבנית מאורכת (לפעמים מטמינים בה ביצים קשות קלופות). היא טעימה כשהיא חמה מהתנור (אחרי מנוחת התגבשות קצרה) והיא נשמרת מעולה במקרר ומתארחת בכבוד בכריכים. המיטלואוף הקלאסי עשוי מבשר בקר. אני מביא מתכון למיטלואוף מעוף טחון – מתכון השייך לחברתי הקנדית בוני שטרן, שכל מה שהיא מבשלת הוא פלא.

תראו איזה זיגוג דליקטס!

אפשר להכין מחזה עוף טחון ואפשר גם מהודו טחון. כן, מותר להשתמש בקפוא. אם רוצים להעשיר את המנה ושבעת הפריסה תופענה "עיניים" של ביצה קשה בפרוסות, טומנים שתיים-שלוש ביצים קשות קלופות בתוך המיטלואוף טרם האפייה. אבל גם בלי זה טעים לאללה, לא מעט בזכות הזיגוג המתוק-חמוץ-חריף שמברישים בו את המיטלואוף לקראת סוף האפייה. רק לא לשכוח לתת למנה לנוח עשר דקות לפני הפריסה וטיפ אחרון: אם תטגנו את הבצל בסיר בינוני במקום במחבת, תוכלו להשתמש באותו סיר כקערה לערבוב כל חומרי המתכון ולחסוך כלים.

יאללה, לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן