עוגת אגוזים פשוטה
29/03/2020
העוגה שלהלן היא עוגה קטנה ליום חול. פשוטה, לא מפונפנת, בלי קישוטים, עם סדקים מלמעלה ובלי ציפוי מי יודע מה. ולכן אני מאוהב בה לחתולין: כי היא כמונו. יש בה
תפריט
העוגה שלהלן היא עוגה קטנה ליום חול. פשוטה, לא מפונפנת, בלי קישוטים, עם סדקים מלמעלה ובלי ציפוי מי יודע מה. ולכן אני מאוהב בה לחתולין: כי היא כמונו. יש בה
עד הולנד, וליתר דיוק עד לבירתה האג, נסעתי כדי למצוא את עוגת הלימון המוגזמת והנפלאה הזו, המוגשת שם בבית קפה קטן וצנוע. בעלת הבית נתנה לי את המתכון בשמחה, ואז
העוזרת עשתה איחוד קופסאות ושמה את התמרים והקאשיו (המלוח) באות מיכל. מפאת קמצנותי, אכלתי את זה. התברר שהשילוב עובד! ישר הגיתי עוגה מעוטת מרכיבים ומבוססת סילאן כדי לחגוג את ההפתעה.
פתאום כולם מדברים בהערצה על עוגת הגבינה הבאסקית. מה יש להם, לבדלנים הצפונים האלה, שהופך את העוגה שלהם לנערצת? אני אגיד לכם מה: יש להם אומץ! עוגת הגבינה הבאסקית פשוטה
עכשיו שהדובדבנים בשפע ולא יקרים – זה הזמן להתחרע עליהם ללא בושה. העוגה שלהלן עושה בהם שימוש צוהל ומחזקת אותם (לצבע ולנוי) גם בשזיפים אדומים. אבל רגע, רגע, חכו! הפטנט
חשבתי שזו עוגה נצרתית. נוף עתאמנה השגיבה תיקנה אותי והסבירה שהמקור משכם. אבל רגע, על מה אנחנו מדברים בכלל? מוכנים? קיזחה. עוגה שחורה משחור, חתוכה למרובעים בצורת יהלומים ורוויה בסירופ
ספוף (sfouf) היא עוגה ערבית. אני חושב שהמוצא הוא סורי. אולי לבנוני. הייחוס הצפוני הזה מבטיח עידון ואלגנטיות ואכן – אין כמוה להרשים, ותתפלאו, אבל למרות השם המוצדק שיצא למטבחי
הדבר הכי מנחם שאני יכול להגיד למי שמפחד מהכנת קזנדיבי (מין קרם ברולה טורקי הפוך) שבמהכה צריך לשרוף סוכר למוות בתוך פיירקס, היא שהמהדרין מכינים את הפודינג הזה על בסיס
דובדבנים זה כמו הריון. אין קצת – או שיש או שאין. כל השנה מתגעגעים אליהם, פתאום הם מגיעים לשוק ורובצים בדוכנים בערימות ענק ואז, שבועיים-שלושה אחרי – בום. נעלמים.
תגידו, גם אתם הולכים בשוק ונבוכים? כי אני – כשאני רואה ירק או פרי שאמורים להיות יקרים, נדירים, נזר הבריאה, ופתאום מגיע שיא העונה שלהם והם נערמים בהררים ונמכרים בגרוש