
בראוניז תמרים בנוסח עדות הטבעונים
פתאום כולם מכינים את הממתק הזה – סוג של בראוניז אבל בלי בצק ועם תעלול באמצע. אולי זה בגלל שכולם נתקעו עם קופסאות שילחג שתמיד יש בהן תמרים, אגוזים, חמאת
פתאום כולם מכינים את הממתק הזה – סוג של בראוניז אבל בלי בצק ועם תעלול באמצע. אולי זה בגלל שכולם נתקעו עם קופסאות שילחג שתמיד יש בהן תמרים, אגוזים, חמאת
מכירים את הסיפור: צריך עוגה מהר. וקל. או שבאים אורחים, או שעמלתם על ארוחה שעות ולא נשאר כוח להכין קינוח, או שחגים, או שסתם, יש דודא. העוגה הזו היא ידידתו
נתחיל מזה שיש מתכונים מעצבנים וזה אחד מהם: השאריות יותר יפות מהתוצאה המוגמרת. תראו את הקערה עם קליפות התפוחים – איזה נוי! אבל בעצם זה צ'ופר, כי בזמן ההכנה אתה
יש הטוענים שמדובר בבראוניז טבעוניים, אבל אני אומר: למה לשקר? אלה ריבועי חמאת בוטנים טעימים, נימוחים ומצופים בשוקולד (עם זריית מלח קלה!). וזה בהחלט מספיק מיוחס, אז אין צורך לשאת
יש מאכלים שבעייתם העיקרית היא בנראות. חומוס למשל: תמיד הוא נראה כאילו מישהו כבר אכל אותו לפניך. גם עוגות פיסטוק, שהן ללא ספק פלא, סובלות מבעיית תדמית: אתה חושב על
משייט לו גיל חובב בסייבר ספייס לפי תומו, ובעיניו הוא נדמה ללוייתן אימתני: מי יכול עלי? הכול אני יודע! הכול כבר ראיתי בחיי. ואז, לפתע פתאום, נתקל גיל חובב במתכון
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו
הבעיה עם מנות רושם הפוכות ממשפחת הטאטין והמקלובה היא שאחרי עמל והשקעה אתה הופך אותן ואז… פדיחה. גם אם הרוב ניתק כראוי מתחתית הסיר או התבנית, תמיד יש איזו פיסת
אם כבר לגנוב, אז לפחות משהו שווה. את העוגה שמתכונה יובא להלן אכלתי במסעדת 'ריבר קפה' הלונדונית המהוללת אי אז בימים. מאוחר יותר מצאתי אותו בספר הבישול של המסעדה. חיש
הבת שלי הביאה את המתכון הזה הביתה. מהגן הפתוח, שבו היא בילתה שנתיים נפלאות. זה המתכון הכי פשוט והכי טעים, כזה שכל ילד-גן יכול להכין בעצמו. מדובר בעוגת שוקולד המבוססת