יש מאכלים שבעייתם העיקרית היא בנראות. חומוס למשל: תמיד הוא נראה כאילו מישהו כבר אכל אותו לפניך. גם עוגות פיסטוק, שהן ללא ספק פלא, סובלות מבעיית תדמית: אתה חושב על פיסטוקים ירוקים ומלאי טעם והעוגה יוצאת… בז'! מכוערת כמו מרק עדשים כתומות, שהופכות גם הן למשהו דוחה בבישול.
ובכן, לא עוד: הנה מתכון לעוגת פיסטוק שתאמינו לי, יוצאת האמ-אמא של הירוקות. זאת משום שהיא מכילה… תרד טרי! אבל דאגה, אין מרגישים אותו בטעם כלל, והרי אילו ביקשתי מכם להשתמש בצבע מאכל ירוק הייתם שותים לי את הדם. אז לא להתלונן בבקשה.
אבל חכו, יש עוד פטנטים: קודם כל, מפאת קמצנותי המולדת, תמיד אני מפחד מעוגות פיסטוק. זה נורא יקר, לא? אז כאן יש שימוש נכלולי גם בגרעיני דלעת, שנותנים אותה תוצאה בפחות מחיר. חוץ מזה, את הפיסטוקים וגרעיני הדלעת קולים לפני הריסוק, וכך מחזקים את טעמם עשרות מונים. תראו כמה הם יפים במחבת אחרי הקלייה:
בעניין התרד: צריך 200 גרם לעוגה. יש חבילות של 200 גרם תרד טרי ושטוף במרכול ואלה הכי מתאימות (אבל אפשר גם קפוא, או לקנות בתפזורת בשוק). משרים לדקה במים רותחים, שוטפים במים קרים וסוחטים היטב-היטב-היטב עד שמתקבל גוש קטן ומכוער. זה קצת כמו כשעושים לפודל מקלחת – מכל הפאר, פתאום נשאר עכבר. אבל הירוק הזה הוא מה שיצבע את העוגה ואנחנו מודים לו מאוד.
העוגה עצמה יוצאת ירוקה לתפארת הן לפני האפייה והן אחריה. אבל חכו, עוד לא תמו כל פלאי: נהוג להוסיף לעוגות פיסטוק זיגוג שמכינים משני טון אבקת סוכר וקצת מיץ לימון. אני לא משתגע על כמויות הסוכר האלה. עשו לעצמכם טובה – קנו צנצנת קטנה של מחית פיסטוק (40 ש"ח לצנצנת שתספיק לכמה וכמה עוגות). שתי כפות ממנה, והעוגה מצופה בשכבה נהדרת, יפה ומלאת טעם. עכשיו לזרות פיסטוקים ועלי ורדים מלמעלה ולקצור מחמאות.
יאללה, לעבודה:
