מחמר (גירסה אישית)
02/12/2023
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
תפריט
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
חברתי האיטלקייה פאולה מגיעה לביקורים די תכופים בארץ. משהו כמו פעמיים-שלוש בשנה. כל ביקור אורך כשבוע, ובין הביקורים אני בוכה. אני בוכה כי אין לי סבלנות לחכות לביקור הבא וגם
זה התחיל בסיור חומוסיות במזרח ירושלים, שם זכיתי להתוודע (בתיווכו של המדריך הדגול דורון יושע) לפאתה, מין מנה סודית של ערבים שעיקרה לחם מאתמול, טחינה ומי הבישול של החומוס. אתם
במקור, סלט תפוחי אדמה גרמני צריך להכיל שבבי בייקון מטוגנים (ולעשות שימוש גם בשומן שהם מגירים). אין לי דבר וחצי דבר נגד בייקון, אבל בצנעא לא היה לנו, וחוץ מזה,
הנה מתכון קיץ קלאסי – בלי לטרוח כמעט. הוא מבוסס על בצק עלים קנוי (מי שרוצה חלבי – לבריאות. יש גם פארווה, ללא חמאה וללא מרגרינה). את הבצק אפשר לקנות
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
מצאתי את הפטנט הזה בעינסטוש: מין טארט טאטין (מלוח. עם בצל) שנאפה תוך עשר דקות וקליל להכנה באופן מביך. הוא קליל במיוחד להכנה כי עכשיו מוכרים במרכולים בצק עלים מצונן
ההכרח הוא אבי ההמצאה ובסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כשאיטליה הייתה אחת הארצות העניות בתבל, המציאו נשותיה (אני די בספק אם גברים בישלו אז) פתרונות יצירתיים לשימוש בכל בדל
יבורכו האיטלקים שקוראים למאכלים שלהם בשמות מוזרים. הסקרפאצ'ה, למשל, שהיא שילוב מנצח של פוקאצ'ה, טארט ולחם תירס, זכתה לשמה כנראה משום שהיא דקה כמו סוליה של נעל בלויה. דקה ונהדרת.
קשים חיי מלצר. בעיקר קשה לא להתפוצץ מצחוק כשסועדים מזמינים בשיא היומרה "סלט פלצנלה" (הם מתכוונים לפנצנלה), "סושי גלידה עם הרבה סחוג" (הם מתכוונים לקונוסים עם ווסאבי) והכי חמוד "כמה