יבורכו האיטלקים שקוראים למאכלים שלהם בשמות מוזרים. הסקרפאצ'ה, למשל, שהיא שילוב מנצח של פוקאצ'ה, טארט ולחם תירס, זכתה לשמה כנראה משום שהיא דקה כמו סוליה של נעל בלויה. דקה ונהדרת. יש מצב שגם הכיעור של התוצר הסופי תרם להשתרשות השם. כך או כך, מדובר במתכון טוסקני פופולרי מאוד, שכאן מובאת גירסה אישית שלו, טבעונית וקישואית.
ההכנה פשוטה לאללה: מזהיבים קישואים, בצל, שום ופטריות במחבת, בינתיים מכינים בלילה משני קמחים ומים, מערבבים – ויאללה לתבנית. ברור שמלח ופלפל יעזרו, וכך גם רוזמרין או אורגנו למי שאוהב. שימו לב: אין כאן שום התפחה – לא שמרים, לא אבקת אפייה, כלום. אנחנו ווחשים וטוב שכך. המאפה יתקבל דק, פריק למעלה ולמטה וגדוש בירקות נמסים באמצע.
ברור שאפשר לגוון בירקות וכמובן גם להוסיף גבינה או תחליף גבינה. זה כל היופי במתכון – הגמישות שלו. הכלל היחיד שהייתי מציע לא לדלג עליו הוא להגיש את הסקרפאצ'ה בטמפרטורת החדר (בניגוד ללוהטת ישר מהתנור). הצינון היחסי יהפוך אותה להרבה יותר פריכה וכיפית.יאללה, לעבודה:
