מכירים את זה שפתאום יש מתכון שבכל אתרי הבישול וחשבונות העינסטוש חוגגים עליו? ובכן, המתכון הזה הוא בסגנון. המקור הוא בפוליה – העקב של המגף האיטלקי ואחד המחוזות העניים ביותר באיטליה. אין לי מושג אם יש שם הרבה רוצחים אבל המנה הזו הומצאה שם. עיקרה (ואני מניח שזה מה שמקנה לה את השם) הוא טיגון-בישול של הפסטה במשך זמן רב (הרבה יותר משמונה הדקות המסורתיות) וברוטב עגבניות חריף עד שורף.
אז אמר לעצמו גיל חובב – אם כבר רוצחים, בואו נשתדרג לרוצחים סדרתיים! ישר הכפלתי את כמות השום והשתמשתי בספגטי מקמח מלא במקום רגיל. יצא הורסני בטירוף רק שימו לב:
א. ספגטי מקמח מלא זה טעים (ובריא יותר) אבל אנא, קנו איכותי. איך תדעו שהוא איכותי? כי הוא יקר יותר (עצוב אך נכון). ספגטי רגיל מקמח מלא זה כמו רצועות קרטון. וכמובן, אם לא בא לכם להיות רוצחים סדרתיים אלא רוצחים רגילים מן השורה – ספגטי מקמח רגיל בהחלט עובד.
ב. יש כאן כמות נאה של פפריקה חריפה. אפשר שבבי צ'ילי במקום אבל שימו לב – פפריקה מתעפשת די מהר ומקבלת טעם מריר. אנא, השתמשו בפפריקה חדשה.
ג. הכי טוב להכין במחבת רחבה מפלדת אל-חלד. הבישול-טיגון יחד עם הפחמימות שבפסטה מניבים משקע שרוף שנדבק והוא אינו קל לניקוי (אבל המתכון שווה את זה, והשריה המים רותחים תפתור את הבעיה).
יאללה, לעבודה:
