התיקון של פסח (מעודכן ומשופר!)
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
התמונה של העוגה הזו צולמה אי שם בבסיס צה"ל בדרום, כי היא נשלחה אל בתי החיילת, ואף ניזוקה מעט בדרך כפי שרואים. אבל תודו שהיא הורסת (העוגה. על הבת אין
מוס השוקולד הקלאסי מבצע קאמבק פראי. איזה כיף. יש הרבה סיבות לאהוב את המנה הזו: קודם כל, היא טעימה פחד. שנית, כולם אוהבים אותה – ילדים, מבוגרים, צמחוניות – כולם!
פתאום כולם מכינים את הממתק הזה – סוג של בראוניז אבל בלי בצק ועם תעלול באמצע. אולי זה בגלל שכולם נתקעו עם קופסאות שילחג שתמיד יש בהן תמרים, אגוזים, חמאת
מכירים את הסיפור: צריך עוגה מהר. וקל. או שבאים אורחים, או שעמלתם על ארוחה שעות ולא נשאר כוח להכין קינוח, או שחגים, או שסתם, יש דודא. העוגה הזו היא ידידתו
נתחיל מזה שיש מתכונים מעצבנים וזה אחד מהם: השאריות יותר יפות מהתוצאה המוגמרת. תראו את הקערה עם קליפות התפוחים – איזה נוי! אבל בעצם זה צ'ופר, כי בזמן ההכנה אתה
יש הטוענים שמדובר בבראוניז טבעוניים, אבל אני אומר: למה לשקר? אלה ריבועי חמאת בוטנים טעימים, נימוחים ומצופים בשוקולד (עם זריית מלח קלה!). וזה בהחלט מספיק מיוחס, אז אין צורך לשאת
יש מאכלים שבעייתם העיקרית היא בנראות. חומוס למשל: תמיד הוא נראה כאילו מישהו כבר אכל אותו לפניך. גם עוגות פיסטוק, שהן ללא ספק פלא, סובלות מבעיית תדמית: אתה חושב על
משייט לו גיל חובב בסייבר ספייס לפי תומו, ובעיניו הוא נדמה ללוייתן אימתני: מי יכול עלי? הכול אני יודע! הכול כבר ראיתי בחיי. ואז, לפתע פתאום, נתקל גיל חובב במתכון
הבעיה עם מנות רושם הפוכות ממשפחת הטאטין והמקלובה היא שאחרי עמל והשקעה אתה הופך אותן ואז… פדיחה. גם אם הרוב ניתק כראוי מתחתית הסיר או התבנית, תמיד יש איזו פיסת