אפיו ספניולי
אפיו (Apio) הוא סלט ספניולי פשוט של ירקות שורש מבושלים בלימון, סוכר וטיפונת שמן. נשמע בסיסי לתפארת, אבל הסכיתו: זה בכלל מקבל טעם של ארטישוק, וזה ממכר להפליא וזה כל
אפיו (Apio) הוא סלט ספניולי פשוט של ירקות שורש מבושלים בלימון, סוכר וטיפונת שמן. נשמע בסיסי לתפארת, אבל הסכיתו: זה בכלל מקבל טעם של ארטישוק, וזה ממכר להפליא וזה כל
אני מת על הסלט הזה ממספר סיבות: א. הוא גדול ומשביע. ב. הוא צבעוני לתפארת. ג. הוא הכי קל להכנה בעולם. ד. הוא טבעוני. ה. יש בו חוצפה: השם 'קוויאר
מצאתי את הפודינג הזה בשיטוטי ברשת. הכנתי כמה פעמים ושיניתי קצת לפי טעמי. תשמעו: הצ'יה הזאת היא יצור ערמומי! יוצא פודינג מקסים, סמיך ושוקולדי. מאוד מומלץ ומאוד כדאי גם למי
"אתה יודע שעינת היא הטבחית הכי טובה בעולם, נכון?", כך שואלת בתי ולבי מתכווץ בכאב. זו אותה בת, שבמסגרת החיזוקים החיוביים הודיעה פעם "אין דבר טעים כמו אוכל ביתי!", ואז
פוגאס הוא הפוקאצ'ה של חבל פרובאנס שבדרום צרפת וכיוון שכך מדובר במאפה טעים, מתובל, שמח ומתנשא [כי מה האיטלקים האלה כבר מבינים בבצק (כשאומרים את השאלה הזו במבטא צרפתי היא
צ'ומלה (Chumleh) הוא מאכל ראש שנה ספניולי עם שם מוזר שמגיע מטורקית. 'צ'ומלק' הוא שמה הטורקי של קדירת החרס שבה נהוג להכין את התבשיל הזה. אבל גם מי שלצערם אינם
אל בהלה, למרות שמו המרק שלהלן אינו מכיל דבורים. הוא קרוי על שם דבורה, אם בתי, שהמציאה אותו (כן, היא המציאה מרק!). עכשיו: כמה אנשים כבר ממציאים מנות? זה נדיר.
הסלט הזה הולך איתי כבר שלושים שנה, מאז שגרתי בארצות הברית. בפעם הראשונה אכלתי אותו אצל חבר בשם סאלו ומאז ניכסתי אותו (את הסלט) לעצמי בלי בושה. הוא צריך להיות
הפעם הראשונה ששמעתי על מקמורה הייתה באינטגרם של נוף עתאמנה-איסמעיל. מדובר במאפה שכבות ירדני שבו נתחי עוף מתבשלים בין כמה וכמה שכבות בצק – איפושהו באמצע הדרך בין פאי ללזניה.
בואו נעשה את זה קצר: אני לא הולך לריב אתכם. כל אחד והחומוס שלו. הנה המתכון לחומוס שלי שהוא ירושלמי, ירקרק, חריף וגרגרי. מעדיפים משחה? תבורכו. אוהבים בלי תיבול?