
טאבולה ישראלית (של ווחשים)
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
תשכחו מפסטו. פחאלי פי אלף יותר שווה. רק לא לשכוח שתחת הפ' יש שווא נח ולא נע. מכינים את הממרח הזה מאגוזי מלך, שהם בשביל הגיאורגים כמו עגבניות שרי בשבילנו.
מה צריך לדעת על טופו? קודם כל שהוא בריא. שנית שהוא לא דוחה. כל הבלתי-צמחונים/טבעונים נוטים לשנוא אותו על לא עוול בכפו. בעצם, יש מעט מאוד בכפו: לא עוול, לא
פתאום כולם מכינים את הממתק הזה – סוג של בראוניז אבל בלי בצק ועם תעלול באמצע. אולי זה בגלל שכולם נתקעו עם קופסאות שילחג שתמיד יש בהן תמרים, אגוזים, חמאת
מכירים את הסיפור: צריך עוגה מהר. וקל. או שבאים אורחים, או שעמלתם על ארוחה שעות ולא נשאר כוח להכין קינוח, או שחגים, או שסתם, יש דודא. העוגה הזו היא ידידתו
זה התחיל בסיור חומוסיות במזרח ירושלים, שם זכיתי להתוודע (בתיווכו של המדריך הדגול דורון יושע) לפאתה, מין מנה סודית של ערבים שעיקרה לחם מאתמול, טחינה ומי הבישול של החומוס. אתם
יש הטוענים שמדובר בבראוניז טבעוניים, אבל אני אומר: למה לשקר? אלה ריבועי חמאת בוטנים טעימים, נימוחים ומצופים בשוקולד (עם זריית מלח קלה!). וזה בהחלט מספיק מיוחס, אז אין צורך לשאת
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
מצאתי את הפטנט הזה בעינסטוש: מין טארט טאטין (מלוח. עם בצל) שנאפה תוך עשר דקות וקליל להכנה באופן מביך. הוא קליל במיוחד להכנה כי עכשיו מוכרים במרכולים בצק עלים מצונן
והנה, ואני בן 61 שנים, ההנתי סוף סוף להכין קרמל בעצמי. אודה ולא אבוש: כל חיי פחדתי מקרמל. הרעיון של להתיך סוכר במחבת ללא תוספת מים או שמן נשמע לי…