פשטידת בטטות ואפונה בצ’יק
כשרוצים משהו דשן, מנחם, נימוח ומזין – אין על בטטות. אושר כתום צרוף. יש כל מיני דיאטות (גם ההיא המוזרה של האדם הקדמון) הטוענות שלבטטה אין-ספור יתרונות על פני בן
כשרוצים משהו דשן, מנחם, נימוח ומזין – אין על בטטות. אושר כתום צרוף. יש כל מיני דיאטות (גם ההיא המוזרה של האדם הקדמון) הטוענות שלבטטה אין-ספור יתרונות על פני בן
26אני מת על קאדה: מעטפות בצק שמרים דקיק, ממולאות בתערובת גבינות וצרובות על מחבת ללא שמן או כמעט ללא שמן. דא עקא, את הקאדה מכינים אחינו הכורדים מבצק שמרים. פשוט,
אנחנו סוגדים לגילית. כל מה שהיא אומרת אנחנו עושים, וכל מה שאנחנו לא יודעים אנחנו שואלים אותה וכל מה שהיא מבשלת אנחנו זוללים כאילו אין מחר. למשל הקרקרים האלה: לא
מוסקה היא בעצם לזניה בלי פסטה. מי מוצלחת יותר? זו שאלה טובה. כולן היו בנותי. הפעם, יובא מתכון למוסקה בשרית (אפשר להחליף את הבשר בגבינות פטה וטולום מפוררות ואז העסק
בעצם רציתי להכין סו בורק – בורקס מים – טורקי. לשם כך, צריך בצק יופקה (yufka) שהוא מין יריעות טיפה יותר עבות מפילו. את אלה חולטים למספר שניות במים (!!!)
מי אמר שפיצה חייבת להיות אדומה? קבלו מתכון לפיצה ירוקה, עם בצק נהדר, מחית ירק בתור מצע, וירקות פריכים מעל! אני מודה: הרעיון אינו מקורי שלי – ליקטתי אותו בהמיספרה
פיסלדייר הוא מתכון פרובנסאלי פשוט ופופולארי, של מאפה שטוח ועליו תועפות של בצל מטוגן, מקלעת אנשובי, זיתים, צלפים ותבלינים. כן, מה ששמעתם – אין בו גבינה. ואל תתפתו להוסיף כי
סטראטה הוא מאפה שכבות אמריקני הנסמך על הרבה מאוד, ובכן, זבלה. מפתה, לא? טוב, לא בדיוק זבלה, אבל לחם ישן, כזה שמקומו הטבעי הוא בזבל (ואם גם אתכם חינכו שלחם
טוב, זה פשוט תיחמון: בעצם זאת פיצה, אבל בצורת זר שושנים. ואני שואל: מה רע?! תשמעו, אתם מכינים את זה, דוחפים לתנור, וכעבור כשעה כל השכונה משתגעת מהריח. באחריות.
מכירים את זה שלפעמים השאריות יותר שוות מהמנה עצמה? אז הנה, זה קורה גם כאן. הכנתי טארט ים תיכוני צוהל, גדוש בטעמי עגבניות, בצל מטוגן, שום וגבינות, כזה שמבושם בעשבי