פשטידת בטטות ואפונה בצ’יק
כשרוצים משהו דשן, מנחם, נימוח ומזין – אין על בטטות. אושר כתום צרוף. יש כל מיני דיאטות (גם ההיא המוזרה של האדם הקדמון) הטוענות שלבטטה אין-ספור יתרונות על פני בן
כשרוצים משהו דשן, מנחם, נימוח ומזין – אין על בטטות. אושר כתום צרוף. יש כל מיני דיאטות (גם ההיא המוזרה של האדם הקדמון) הטוענות שלבטטה אין-ספור יתרונות על פני בן
מכירים את זה שיש מתכונים שהם כל כך פשוטים שאתם פשוט לא מאמינים להם? האחד הזה בא מהמשפחה הזו: קציצות דגים פשוטות, טעימות (למי שאוהב דגים), לא מטוגנות ואפילו בלי
מן המפורסמות הוא, שאחד הנכסים העיקריים של האישה התימנייה הוא המסחג – אותה אבן גדולה שהיא שומרת במקום מסתור ושמשמשת אותה כמכתש לסחוג ולתבלינים (העלי הוא חלוק נחל חלקלק). כדי
כמונייה הוא צלי בקר ושעועית המתבוסס ברוטב עגבניות עשיר ומדיף ניחוחות כמון. למרות שהוא כבד, עשיר ומאוד "מרכזי" על השולחן (ובבטן), התבשיל הזה קל להכנה ואידיאלי לארוחות שאליהן יש להיערך
מוסקה היא בעצם לזניה בלי פסטה. מי מוצלחת יותר? זו שאלה טובה. כולן היו בנותי. הפעם, יובא מתכון למוסקה בשרית (אפשר להחליף את הבשר בגבינות פטה וטולום מפוררות ואז העסק
את הסלט הזה למדתי להכין מחמותי ז"ל, שלמדה מחמותה, שקיבלה מרבי חנינא בן זומא. מדובר בפלא: מינימום מרכיבים, ים של טעם. כל החן והחסד הטמונים במתכון נובעים מהיעדרו המוחלט של
לפני קרוב לשנה הייתי במוסקבה והעברתי סדנת בישול. מובן שבסדנאות האלה אתה לומד יותר ממה שאתה מלמד, ואכן, התיידדתי עם שפית משובחת בשם ליזה פריימן שסיפרה לי, בין היתר, על
מרק קר הוא דרך נפלאה לפתוח ארוחה קיצית, או – אם מוסיפים לו לחם וגבינה – להיות ארוחה קיצית מלאה. המפורסם מכולם הוא הגספצ'ו המבוסס על עגבניות ושום (אני מוסיף
טעות ישראלית נפוצה היא לחשוב שפלאפל הוא מאכל ישראלי מקורי. הוא לא. רק אימצנו אותו (וטוב עשינו). טעות ישראלית נפוצה עוד יותר היא להניח שפלאפל הוא תימני. הוא לא. אנו,
מי אמר שפיצה חייבת להיות אדומה? קבלו מתכון לפיצה ירוקה, עם בצק נהדר, מחית ירק בתור מצע, וירקות פריכים מעל! אני מודה: הרעיון אינו מקורי שלי – ליקטתי אותו בהמיספרה