זה לא איטלקי בכלל
28/05/2017
סטראטה הוא מאפה שכבות אמריקני הנסמך על הרבה מאוד, ובכן, זבלה. מפתה, לא? טוב, לא בדיוק זבלה, אבל לחם ישן, כזה שמקומו הטבעי הוא בזבל (ואם גם אתכם חינכו שלחם
תפריט
סטראטה הוא מאפה שכבות אמריקני הנסמך על הרבה מאוד, ובכן, זבלה. מפתה, לא? טוב, לא בדיוק זבלה, אבל לחם ישן, כזה שמקומו הטבעי הוא בזבל (ואם גם אתכם חינכו שלחם
צועד גיל חובב לפי תומו בשוק הכרמל וכל הירקות עושים לו עיניים. פלפלים אדומים מחייכים אליו, תפוחי אדמה מזן ראטה יוצרים קשר עין, שעועית צהובה מרטיטה ריסים והבמיה – הבמיה
בעצם, מדובר במה שנגלה לעין אחרי תאונת דרכים (שלא לומר פיגוע) של דגים: זוועת עולם. אבל העולם המזדווע סוגד לזה. סביצ'ה – מנת פלא פרואנית שעיקרה שילוב בין דג נא
לטעמי, המטבח הפרסי הוא השגיב בתבל. הוא שמח, הוא חכם, הוא אלגנטי, הוא מגוון, הוא מפתיע, הוא מלכותי, הוא עשיר והוא טעים-טעים-טעים. הנה המתכון לחביתת הירק של הפרסים, הנקראת
נפלאו דרכי האל. מאז ומתמיד חששתי שאין דבר כזה "חמין טבעוני". ובכן – מאז ומתמיד טעיתי. השחמחמות, הריח העמוק, הטעם המשכר והצבע הענברי האפל – כל אלה אינם נובעים בכלל
לא, אתם לא מאמינים! הקציצות האלה – לא רק שהן טבעוניות למשעי, ויפות להלל ופשוטות להכנה – הן גם דיאטתיות! אולי יש אלוהים למרות הכל. כמה הערות למתכון
זוכרים פובידל? כשהיינו קטנים פחדנו מהריבה הזאת. מדהים איך ששזיפי שגיב, אחד הפירות היפים בטבע, המתהדר בשילוב צבעים מהפנט של צהוב וסגול-כחול, מניבים ריבה שנראית בול כמו זפת. אבל למרות
בויו בספניולית זה לחמנייה. בואיקו זה לחמנייה קטנה. את הלחמניות שמתכונן יובא להלן נהוג להכין בחמישי בערב: עקרת הבית שהיא אשת חיל כמובן, עוברת בין בתי השכנות הפוסטמות שאינן נשות
זה לא פייר שרק אנשים מקבלים מתנות. מה, כלבים הם חיות? טוב, האמת שכן (וטוב שכך), אבל גם להם מגיעות מתנות, ולא, חלילה, קולר של ג'וצ'י או מעילון של
אפשר להכין עלי גפן ממולאים בכל מני אופנים. המוכרים ביותר הם היוונים והערבים. אבל אנחנו, החל מעכשיו – נאש דידאנים! כן, כן, נאש דידאנים, שזו עדה סודית וקטנה מצפון מזרח