שניץ-אל נטול רגשי אשם קלוריים
יש דברים שגבר בגיל העמידה כבר לא מרשה לעצמו. בתחום האופנה זה מכנסיים מעל לברך (או קוקו!) ובתחום המזון זה… אוי, הרשימה ארוכה מאוד. פלאפל, שווארמה, שתי פיתות עם החומוס,
יש דברים שגבר בגיל העמידה כבר לא מרשה לעצמו. בתחום האופנה זה מכנסיים מעל לברך (או קוקו!) ובתחום המזון זה… אוי, הרשימה ארוכה מאוד. פלאפל, שווארמה, שתי פיתות עם החומוס,
בקוף (ב' דגושה, צירה תחתיה, ואחר כך חולם) הוא השם המוזר של המאפה האלזסי שמתכונו יובא להלן. הוא עושה שימוש בכל מה שיש לתנובה המקומית להציע: תפוחי אדמה, פטריות, בצל,
הולכים לקצב וקונים נתח בשר טרי (לא קפוא ולא מופשר!). אומרים לו בטון מפחיד "זה לרוסטביף" ודנים אתו קצת במה כדאי: סינטה? סירלוין? בטח שלא פילה. מחשבים כ-200 גרם בשר
כשמכינים קאדרוס, וזה לא קורה לעתים קרובות, יש כל מני תעצומות נפש שיש לקחת בחשבון: קודם כל, צריך להתכונן ללא מעט עבודה. שנית, צריך למרוט לגבעולי המנגולד את הקצוות, מה
עראאיס הם ההמבורגר של הערבים. והם טעימים יותר, כמובן, וגם פשוטים יותר ומתאימים למנגל כמו מכסה לסיר. במקום לטגן או לצלות קציצות ולהכניסן ללחמניות ספוגיות עם רוטב, בעראאיס מכינים תערובת
חברי שלי ויואב וסרמן אירחו אותי בביתם במודיעין לכבוד מטבחם החדש (!) והכינו לי ארוחת פלאים. הייתה פסטה מרהיבה מתוצרת בית, היו ירקות בגריל, היה פאי תפוחים דגול ונוטף חמאה
טוד ווילבור, עיתונאי אוכל אמריקאי, פרסם אי אז בימים שני ספרים שהפכו לקלאסיקה: 'מתכונים סודיים ביותר' ומייד אחריו 'עוד מתכונים סודיים ביותר'. המתכונים שבספרים אינם לקוחים ממחברות חסויות של שפים
מי שאומר שהמתכון שבתמונה לא עושה לא את זה, שהוא לא חלם עליו שנים, שהוא לא מוכן להרוס כל דיאטה עבורו ו/או שהוא לא רוצה לדעת איך מכינים אותו –
כל פעם שאני נתקל בערימות היפות של השום הטרי, הסגול-ירוק בשוק לקראת פסח, אני מתמלא תסכול: זה יפה, זה זול, זה אפילו מביא מזל – אבל מה עושים עם זה?