לא לדאוג – יש לכולם!
מי לא מכיר את הבעיה הזאת: אתה מכין סיר ממולאים לארוחה חגיגית אבל צריך לקחת בחשבון שהצמחונים לא אוכלים בשר והטבעונים אוכלים את הצמחונים והילדים לא אוהבים ממולאים והבריאותנים לא
מי לא מכיר את הבעיה הזאת: אתה מכין סיר ממולאים לארוחה חגיגית אבל צריך לקחת בחשבון שהצמחונים לא אוכלים בשר והטבעונים אוכלים את הצמחונים והילדים לא אוהבים ממולאים והבריאותנים לא
הנה מנה עם טעם של בית. הנה משהו ששוחה ברוטב אדום, ממולא בבשר, מדיף ניחוחות בצל וקינמון ובעיקר מחבק אותך בחום של פעם – בעיקר אם אתה ספניולי אבל גם
לא כל יום (או כל חודש, או כל שנה) יוצא לך לזכות לבלות במחיצתה של אלופה. לי זה קרה לא מזמן, כשנסעתי למסעדת 'המטבח של אמא' ברחוב יחזקאל קזז 12
בעצם, זו מנה של פסטה ברוטב עגבניות. אבל אוי, כמה רושם! הטימבאלו (ויש המכנים אותו ,טימפאנו,) הוא מאפה פסטה המתעטף ברדיד חצילים ומצריך קצת אקרובטיקה. רק קצת, לא להיבהל, ועדיין
את המתכון הזה קיבלתי מאידי ישראלוביץ' (כן, ההוא מהמסעדה באשדוד) כשהייתי צעיר וצנום, כלומר כשצילמתי את 'עושים שוק'. הוא אפילו מופיע בספר הבישול של 'עושים שוק' ואני מכין אותו לא
כשרוצים טעם של בית בלי לעבוד קשה, כשרוצים משהו חם ומנחם ואדום ורך וטעים, אין כמו קציצות. ודווקא קציצות עוף יותר מנחמות לדעתי. קציצות בקר הן הדבר האמיתי, ללא ספק,
נפלאו דרכי האל. מאז ומתמיד חששתי שאין דבר כזה "חמין טבעוני". ובכן – מאז ומתמיד טעיתי. השחמחמות, הריח העמוק, הטעם המשכר והצבע הענברי האפל – כל אלה אינם נובעים בכלל
למרבה הצער, לא יצא לי להיות פרסי. לפחות לא בגלגול הזה. זה די טראגי, אם חושבים על זה, שהרי כששואלים אותי מה המטבח האהוב עלי בתבל אינני מהסס לרגע ומשיב
פעם בשבועיים שלושה, בסיר עקום וישן שתום-ידית, הכינה סבתא שלי קציצות מרוקאיות חריפות. הן היו מיוחדות וחריגות ושונות מכל מה שאכלנו בבית: מאורכות ולא עגולות, חריפות-אש, מרושעות וטעימות להלל. הסיר
צירוף מקרים מוצלח וממוזל במיוחד של שבתות גשומות וטריפוליטאים מתגעגעים הציף אל הזיכרון שלוש פעמים בחודש האחרון מתכון נושן: נוקידס. שוב ושוב קיבלתי פניות במייל ובפייסבוק בנוסח "אולי אתה יודע