התיקון של פסח (מעודכן ומשופר!)
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
מצאתי את הפטנט הזה בעינסטוש: מין טארט טאטין (מלוח. עם בצל) שנאפה תוך עשר דקות וקליל להכנה באופן מביך. הוא קליל במיוחד להכנה כי עכשיו מוכרים במרכולים בצק עלים מצונן
והנה, ואני בן 61 שנים, ההנתי סוף סוף להכין קרמל בעצמי. אודה ולא אבוש: כל חיי פחדתי מקרמל. הרעיון של להתיך סוכר במחבת ללא תוספת מים או שמן נשמע לי…
יש דברים שהם כל כך פשוטים, שזה מעליב. למשל פרחי כרובית אפויים בתנור. זה לא מתכון, ממש כפי שהכנת תה אינה מתכון. זה בסיסי, זה ישיר, זה פרימיטיבי – ולכן,
אנחנו סוגדים לגילית. כל מה שהיא אומרת אנחנו עושים, וכל מה שאנחנו לא יודעים אנחנו שואלים אותה וכל מה שהיא מבשלת אנחנו זוללים כאילו אין מחר. למשל הקרקרים האלה: לא
לא מזמן הייתי בניו יורק כמה ימים וכרגיל, סבלתי סבל רב מהקפה של סטארבקס. בסוף החלטתי לעשות מעשה: אני אלך לדיזיינר בית קפה! מצאתי ליד המלון שלי בית קפה יפה
זה הסיפור על הגברת האמריקאית שעשתה קניות בכלבו היוקרתי 'נימן מרכוס', ישבה לקפה ועוגיית שוקולד צ'יפ בקפיטריה, התלהבה עד השמיים וביקשה את המתכון, קיבלה אותו ורק כשבדקה בסוף החודש את
יש כל כך הרבה ארוחות שמתחילות בביצים קשות. זו מנה ראשונה נהדרת, מזינה, טעימה, אהובה על כולם וגם, מה לעשות, קצת משעממת. אהה! לשם כך ברא האל את עבדכם התימני,
לרועי יש בית קפה זערורי ומקסים בשם 'קפה פינה' ברחוב אברבנאל 29 בתל אביב. שם התוודעתי לעוגיות היויו שסבתא שלו מכינה. ההתמכרות הייתה קשה, והגמילה קשה שבעתיים: בפעם הבאה שהגעתי
מבלי להיכנס לפרקים אפלים ביחסי אתיופיה-איטליה בהסטוריה, הבה נציין שלא תמיד הייתה זו ידידות נפש. ועדיין – המתכון שלהלן מציג שת"פ אתיופי-איטלקי פורה וייחודי, שאני חושש שלמרות נפלאותו המוכחת, נהגה