קובנה עם גזאגז!
אתם יכולים לצחוק כמה שאתם רוצים עלינו, התימנים. אתם יכולים לומר שאנחנו לא יכולים לפתוח עסק לפחחות רכב, כי ברגע שתימני אחד מכה על פח השני יוצא במחול; אתם יכולים
אתם יכולים לצחוק כמה שאתם רוצים עלינו, התימנים. אתם יכולים לומר שאנחנו לא יכולים לפתוח עסק לפחחות רכב, כי ברגע שתימני אחד מכה על פח השני יוצא במחול; אתם יכולים
כן, המתכון הזה מצריך אומץ ואמונה באדם ובתרנגולת. אין מי ששומע עליו ואינו אומר "קילו מלח? זה לא יוצא נורא-נורא מלוח?!". אז זהו, שלא, כי המתכון שיובא להלן לעוף
צירוף מקרים מוצלח וממוזל במיוחד של שבתות גשומות וטריפוליטאים מתגעגעים הציף אל הזיכרון שלוש פעמים בחודש האחרון מתכון נושן: נוקידס. שוב ושוב קיבלתי פניות במייל ובפייסבוק בנוסח "אולי אתה יודע
יש דברים שגבר בגיל העמידה כבר לא מרשה לעצמו. בתחום האופנה זה מכנסיים מעל לברך (או קוקו!) ובתחום המזון זה… אוי, הרשימה ארוכה מאוד. פלאפל, שווארמה, שתי פיתות עם החומוס,
בקוף (ב' דגושה, צירה תחתיה, ואחר כך חולם) הוא השם המוזר של המאפה האלזסי שמתכונו יובא להלן. הוא עושה שימוש בכל מה שיש לתנובה המקומית להציע: תפוחי אדמה, פטריות, בצל,
הולכים לקצב וקונים נתח בשר טרי (לא קפוא ולא מופשר!). אומרים לו בטון מפחיד "זה לרוסטביף" ודנים אתו קצת במה כדאי: סינטה? סירלוין? בטח שלא פילה. מחשבים כ-200 גרם בשר
כשמכינים קאדרוס, וזה לא קורה לעתים קרובות, יש כל מני תעצומות נפש שיש לקחת בחשבון: קודם כל, צריך להתכונן ללא מעט עבודה. שנית, צריך למרוט לגבעולי המנגולד את הקצוות, מה
עראאיס הם ההמבורגר של הערבים. והם טעימים יותר, כמובן, וגם פשוטים יותר ומתאימים למנגל כמו מכסה לסיר. במקום לטגן או לצלות קציצות ולהכניסן ללחמניות ספוגיות עם רוטב, בעראאיס מכינים תערובת
חברי שלי ויואב וסרמן אירחו אותי בביתם במודיעין לכבוד מטבחם החדש (!) והכינו לי ארוחת פלאים. הייתה פסטה מרהיבה מתוצרת בית, היו ירקות בגריל, היה פאי תפוחים דגול ונוטף חמאה