סוד עיראקי מופלא
26/11/2018
אי אפשר לא לאהוב טבית. זה כל כך טעים. וגאוני. מדובר בתבשיל אורז ועוף עיראקי ממשפחת החמין, כזה שמנמנם על הפלטה (או בתנור) שעות ארוכות ומציף את הבית בניחוחות מופלאים.
תפריט
אי אפשר לא לאהוב טבית. זה כל כך טעים. וגאוני. מדובר בתבשיל אורז ועוף עיראקי ממשפחת החמין, כזה שמנמנם על הפלטה (או בתנור) שעות ארוכות ומציף את הבית בניחוחות מופלאים.
לפני קרוב לשנה הייתי במוסקבה והעברתי סדנת בישול. מובן שבסדנאות האלה אתה לומד יותר ממה שאתה מלמד, ואכן, התיידדתי עם שפית משובחת בשם ליזה פריימן שסיפרה לי, בין היתר, על
עם הצלחה אין מתווכחים, ועוד פחות מזה עם טעם הציבור. כדורי בשר ברוטב עגבניות הוכיחו את עצמם כמה שהעם – מה העם – כל העמים (מה כל העמים?! האנושות לדורותיה!)
לצרפתים יש בף בורגיניון. לפלמים חובבי הבירה יש קרבונד. בעצם זה אותו תבשיל רק עם נוזלים אחרים – בירה במקום יין אדום. אבל יש עוד כמה ויצים פלמיים שהופכים את
הנה מנה עם טעם של בית. הנה משהו ששוחה ברוטב אדום, ממולא בבשר, מדיף ניחוחות בצל וקינמון ובעיקר מחבק אותך בחום של פעם – בעיקר אם אתה ספניולי אבל גם
כלל נקוט בידי, לפיו בבואי לעיר זרה, דבר ראשון אני שואל את אוכלוסיה "מהו המאכל הזוועתי ביותר המככב בתפריטכם היום-יומי?". והכוונה אינה לאוכל שלא בושל כראוי אלא למנות שעשויות לתפארת,
כשרוצים טעם של בית בלי לעבוד קשה, כשרוצים משהו חם ומנחם ואדום ורך וטעים, אין כמו קציצות. ודווקא קציצות עוף יותר מנחמות לדעתי. קציצות בקר הן הדבר האמיתי, ללא ספק,
למרבה הצער, לא יצא לי להיות פרסי. לפחות לא בגלגול הזה. זה די טראגי, אם חושבים על זה, שהרי כששואלים אותי מה המטבח האהוב עלי בתבל אינני מהסס לרגע ומשיב
פעם בשבועיים שלושה, בסיר עקום וישן שתום-ידית, הכינה סבתא שלי קציצות מרוקאיות חריפות. הן היו מיוחדות וחריגות ושונות מכל מה שאכלנו בבית: מאורכות ולא עגולות, חריפות-אש, מרושעות וטעימות להלל. הסיר
אתם יכולים לצחוק כמה שאתם רוצים עלינו, התימנים. אתם יכולים לומר שאנחנו לא יכולים לפתוח עסק לפחחות רכב, כי ברגע שתימני אחד מכה על פח השני יוצא במחול; אתם יכולים