מאז שרבו סביבי הצמחונים, נתונים כל מעייני לדרכים שונות לשיפור איכות חיינו. הבעיה היא שהצמחונים, בדרך כלל אנשים אדוקים ונוקדניים, מחפשים כל העת דרכים להידור מצווה: פתאום הם גם לא
במסעדת פיצרון המשובחת (שדרות ההשכלה 1, תל אביב), שבבעלותה של אמא של הבת שלי, התחיל לעבוד פבל קפלן. פבל, מעבר להיותו איש מופלא ביותר, הוא טבח מוכשר מאין כמוהו ואופה
אנו, התימנים – קשה להרשים אותנו עם בצקים דמויי מלווח. אז אם אני, נצר לרבי שלום שבזי (תוכיחו שלא) אומר לכם שהמתכון שיוגש להלן מדהים – תסמכו עלי. מדובר במתכון
אם שואלים אותי מהו טעם הילדות שלי ומהו ה-אוכל של סבתא בה"א הידיעה, אני משיב שהיו לי שתי סבתות: אצל סבתא מזל התימנייה אכלנו קובנה בשבת בבוקר, ואצל סבתא מומה,
קצת מזעזע, אבל לאחד הקינוחים ההולנדיים המשובחים ביותר קוראים 'תינוק הולנדי'. והוא אפוי. מדובר בפנקייק ענקמוני (בגודל המחבת הכי גדול שיש לך בבית, אבל די דק) שאופים בתנור ומגישים עם
אם יש לכם חברים ספניוליים – הנה קיצור דרך אל לבם. בולמס, הלחמניות הנפלאות ביותר של העדה, אמנם קרויות בשם גנאי, אבל הן כובשות לבב ומצודדות מאוד למרות (ואולי בזכות)
קלאפוטי הוא תיחמון צרפתי. למרות שאנחנו בטוחים שהעם הזה מתייחס לאוכל ביראת קודש, הנה ההוכחה שזה לא תמיד המקרה: כאן, לפנינו, מונח קינוח שהוא מקרה קלאסי של טכניקת "לקחתי כל
אין עקרת בית (או בשלן, הבה לא נסתבך באפליה מגדרית) שאין לה/לו עוגה כזאת במחסנית. מדובר בעוגה בחושה שעליה מסדרים מניפה של פלחי שזיפים ואז אופים. השזיפים מגירים עסיס אדום
השם הגליציאנרי (והבלתי אפשרי) של המאפה הזה הוא – קחו נשימה ארוכה – מאנדעבורטשינעק. הוגים את זה כך: Mandevortshineck. אנחנו נסתפק בתרגום לעברית. המתכון המקורי והמוסמך הוא של השף שמיל
יש מוצר חדש וגאוני על המדף: קמח שמרים – כזה שעורבבו לתוכו מספיק שמרים כדי להתפיח אותו בקלות ובבטחה בלחמים, עוגות ומה לא. בעצם, הפטנט הוא שמערבבים שמרים יבשים לתוך