קטגוריה: מאפים

זה לא איטלקי בכלל

סטראטה הוא מאפה שכבות אמריקני הנסמך על הרבה מאוד, ובכן, זבלה. מפתה, לא? טוב, לא בדיוק זבלה, אבל לחם ישן, כזה שמקומו הטבעי הוא בזבל (ואם גם אתכם חינכו שלחם

קרא עוד »

ערב של שושנים

טוב, זה פשוט תיחמון: בעצם זאת פיצה, אבל בצורת זר שושנים. ואני שואל: מה רע?! תשמעו, אתם מכינים את זה, דוחפים לתנור, וכעבור כשעה כל השכונה משתגעת מהריח. באחריות.  

קרא עוד »

פיצה בלי חוכמות

המתכון שיובא להלן הוא פרי ניסיון ועמל בני עשרים וחמש שנה – מכשהתחלתי לאפות פיצות בשהותי בסאן פרנציסקו. לא באופן מקצועי – אינני הפיציולו התימני הראשון. באופן חובבני לגמרי, בתנור

קרא עוד »

הלחמניות הכי טעימות בעולם

בויו בספניולית זה לחמנייה. בואיקו זה לחמנייה קטנה. את הלחמניות שמתכונן יובא להלן נהוג להכין בחמישי בערב: עקרת הבית שהיא אשת חיל כמובן, עוברת בין בתי השכנות הפוסטמות שאינן נשות

קרא עוד »

עוגת בצל ופטריות

בכל פעם שמכינים ארוחה חלבית, כזו שעיקרה הוא סלטים שהקרובים מביאים וגבינות שקנינו בשוק וחביתות שעושות רגשות אשם, צריך גם כיכר לחם בריאה וענקמונית שתשמש כנושאת מטוסים – עליה ינחתו

קרא עוד »

עוגת התפוחים של פבל המלך

במסעדת פיצרון המשובחת (שדרות ההשכלה 1, תל אביב), שבבעלותה של אמא של הבת שלי, התחיל לעבוד פבל קפלן. פבל, מעבר להיותו איש מופלא ביותר, הוא טבח מוכשר מאין כמוהו ואופה

קרא עוד »

גאטה: סוד ארמני כמוס (וטעים)

אנו, התימנים – קשה להרשים אותנו עם בצקים דמויי מלווח. אז אם אני, נצר לרבי שלום שבזי (תוכיחו שלא) אומר לכם שהמתכון שיוגש להלן מדהים – תסמכו עלי. מדובר במתכון

קרא עוד »

נזר הבריאה הספניולית

אם שואלים אותי מהו טעם הילדות שלי ומהו ה-אוכל של סבתא בה"א הידיעה, אני משיב שהיו לי שתי סבתות: אצל סבתא מזל התימנייה אכלנו קובנה בשבת בבוקר, ואצל סבתא מומה,

קרא עוד »

תגיות

הצג עוד
דילוג לתוכן