קציצות יציאת מצריים
02/04/2017
פסח הוא חג של ארוחות: קודם כל הסדר, כמובן, אבל אחר כך ארוחת השאריות מצוות חכמים מלומדה וארוחת החג השני מדרבנן, וארוחת הקרובים מטבריה וארוחת החברים מהמשרד וארוחת השכנים מהגיהנום.
תפריט
פסח הוא חג של ארוחות: קודם כל הסדר, כמובן, אבל אחר כך ארוחת השאריות מצוות חכמים מלומדה וארוחת החג השני מדרבנן, וארוחת הקרובים מטבריה וארוחת החברים מהמשרד וארוחת השכנים מהגיהנום.
זה קרה לי במקרה. כידוע, אני חולק את חיי עם בחור טירחוני (טירחונות היא אמונה דתית המכונה גם 'חצימחונות' – אנשים שאוכלים רק צמחים ודגים. בלי בשר אדום ובלי עוף).
כשרוצים טעם של בית בלי לעבוד קשה, כשרוצים משהו חם ומנחם ואדום ורך וטעים, אין כמו קציצות. ודווקא קציצות עוף יותר מנחמות לדעתי. קציצות בקר הן הדבר האמיתי, ללא ספק,
גלי לופו אלטרץ כתבה את הספר המשובח 'בישול טבעוני ישראלי' ומאז השתנו חיי – לא מן הקצה אל הקצה, אבל לפחות קצת. זה ספר נהדר עם מתכונים משובחים ובריונים. ואיך
פעם בשבועיים שלושה, בסיר עקום וישן שתום-ידית, הכינה סבתא שלי קציצות מרוקאיות חריפות. הן היו מיוחדות וחריגות ושונות מכל מה שאכלנו בבית: מאורכות ולא עגולות, חריפות-אש, מרושעות וטעימות להלל. הסיר
יש מי שמחכה למשיח. יש מי שמחכה שהספינה שלו תעגון בנמל. יש מי שמחכה לאחרי החגים ויש מי שמחכה ליום שישי. הסיבה להמתנה ליום שישי היא שבשישי בצהריים, רגע לפני