אז צ'ירשי זה טריפוליטאי או תוניסאי? תשמעו, חפץ חיים אנוכי. מספיקות לי המריבות על השקשוקה. בואו נגיד שזה צפון אפריקאי ובזאת נסתפק. הממרח הזה, שמתחיל בבישול דלעת ותפוחי אדמה, הוא פלא ונס ואוצר. הוא נהדר בכריכים וגם כתוספת לדג או עוף. והוא פארווה לחלוטין, לשמחת המגזר.
חשוב לתבל אותו כראוי, כי צ'ירשי אנמי הוא גם עצוב וגם עלבון לכל צפונה של היבשת השחורה. אז אנא: הרבה שום, פלפל חריף טרי (לא חייבים שלם), כרווייה כמובן, פפריקה בלי להתבייש וגם מלח, שמן ולימון. מי שאוהב צ'ירשי חלק-חלק, יכין במעבד מזון וגם יכול להחליף את הדלעת (שיש לה מרקם סרבני) בבטטה מתמסרת. אבל אני דווקא אוהב את הגירסה הגסה, שמשאירה מרקמים גם בתוצר הסופי – לכן תוספת תפוחי האדמה, שמסרבים להתפרק ונשארים כגושישים קטנים ומפתיעים, ולכן המעיכה הידנית בקערה.
מה שמתקבל בסוף הוא המתנה המושלמת לעצמך או למי שאהובים עליך באמת. אין, אין מי שלא ידמע מול קופסה חד פעמית משומשת מלאה בצ'ירשי. אם לא מהמחווה, לפחות מהתבלינים.
יאללה, לעבודה:
