עוגת כל טוב

יש בה הכל, ובהגזמה: דובדבנים, משמשים, אגוזים ואפילו גזר. אח, תענוג!

תגידו, גם אתם הולכים בשוק ונבוכים? כי אני – כשאני רואה ירק או פרי שאמורים להיות יקרים, נדירים, נזר הבריאה, ופתאום מגיע שיא העונה שלהם והם נערמים בהררים ונמכרים בגרוש – זה מביך אותי. נגיד אספרגוס – מה פתאום הוא זול? באיזו זכות?! ודובדבנים – יש חודש אחד בשנה שהם כל כך זולים (וטעימים!) שזה מבהיל. ולכן, שומה עלינו לנצל את החודש הזה ולדחוף דובדבנים לכל עוגה. רק לא לשכוח שאחרי שמגלענים אותם (מימין) צריך גם לקמח אותם (משמאל) אחרת הם שוקעים בתערובת כמו אבנים.

קודם מגלענים

 

ואחר כך מקמחים

טוב, אבל אם כבר מגזימים – עד הסוף. למה שלא נכלול בעוגה גם אגוזי פקאן? אלה תמיד יקרים, אבל תמיד טעימים. ולמה שלא נוסיף גזר לצרכי צבע, מתיקות ועסיסיות? הן את הפקאנים והן את הגזר קל לטחון למרקם הרצוי לעוגה (כמו קוסקוס) במעבד מזון עם להב פלדה. זה פי אלף יותר פשוט מפומפייה. אבל לא ביחד, בבקשה. תראו כמה הם יפים לחוד:

גזר ואגוזים: שנינו ביחד וכל אחד לחוד

קצת חמאה (או שמן למי שלא רוצה עוגה חלבית) ואתם בדרך לתהילה. אבל כן, אחרי כל זה, יש לנו בצק די כבד. איך נוודא שהעוגה לא תצא חנק? על ידי הפרדת הביצים והקצפתן כמובן. הבלעת ענן של קצף ביצים לתוך הבצק הכבד יחסית של עוגת הכל טוב שלנו תשמור אותה גבוהה וקלה.

בתוך העוגה מסתתר ענן

 

זהו, חצאי משמשים מלמעלה (עם הצד החתוך כלפי מעלה, ולא לשכוח למלא את השקעים של המשמשים, איפה שהיה העג'ו, בסוכר חום, כי באופן מוזר משמשים הופכים לחמוצים לאללה באפייה) ואתם מסודרים.

 

יאללה, לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן