עיג'ה היא הלאטקע שלנו, התימנים. מדובר בחביתת ירק המועשרת בתפוחי אדמה מגוררים, שכיף לאכול חמה, קרה, בפיתה, עם גבינה מלוחה ובקיצור – הכל, רק לא מתוק. קל מאוד להכין עיג'ה משום שהיא מורכבת ממצרכים שיש תמיד בבית (אם אין לך כוסברה באופן קבוע במקרר – בושה!). זה שהיא משמינה פחד – זה כבר לא האחריות שלי.
ועדיין, יש בעיה קטנה: את העיג'ה יש לטגן משני הצדדים, כלומר להפוך אותה בשלמותה במחבת. זו בעיה, משום שהחביתה צריכה להיקרש (כדי שאפשר יהיה להפוך אותה) ולהשחים היטב מלמטה ושני ההישגים האלה לא תמיד מתואמים. או במילים אחרות: לפעמים מגלים שצריך די לשרוף את העיג'ה כדי להגיע לרמת קרישה הולמת, שתאפשר היפוך ללא סכנת התפרקות.
מה עושים? או. לשם כך ברא אותי הקב"ה. קבלו תיחמון: בניגוד לכל המסורות הצנעאניות, המקדשות את הטיגון ללא מכסה, מכסים את המחבת בחמש הדקות הראשונות של טיגון העיג'ה. החום הנשמר תחת המכסה יקריש את הביצים, וכך יהיה קל להפוך את החביתה ללא חשש. החשש היחיד הוא כמובן, מה יקרה אם דודתך התימנייה תתפוס אותך על חם ותפתח בזעקות שליש. אבל זאת כבר לא הבעיה שלי.
