כולם מבקשים ממני את המתכון הזה ובטוחים שיש בו סוד. אבל אין. כלומר אין סוד, מתכון בהחלט יש. מחשי (פירוש המילה בערבית: ממולא) הוא כרוב ממולא. לא כרוב שלם (חפשו באתר, יש גם מתכון לכרוב שלם ממולא ורב רושם) אלא עלי כרוב נפרדים, ממולאים באורז ובשר, מגולגלים ומבושלים ברוטב חמוץ. זה טעים רצח וכמו כל אוכל ביתי שמכבד את עצמו – השאריות אפילו יותר טעימות מהמקור.
כאמור, אין כאן סודות, אבל שני טריקים יש: האחד הוא איך לפרק את הכרוב: או שמקפיאים אותו בשלמותו, אחר כך מפשירים ואז מפרקים בקלות לעלים, או שהופכים, חותכים בסכין חדה חרוט מלב הכרוב (כלומר את כל גזעי העלים) ואז מבשלים את הכרוב בסיר עמוק עם מים רותחים. מדי 2-3 דקות מוציאים ומפרקים את העלים החיצוניים (הכי קל לעשות את זה בכיור תחת זרם מים קרים). מחזירים את הכרוב לסיר וחוזרים על הפעולה, עד שמגיעים לעלים הקטנים ממש שבלב הכרוב. אותם קוצצים ושומרים (בזה נרפד את הסיר לפני שנניח בו את הממולאים). עלים חיצוניים גדולים חותכים לחצי לאורך העורק המרכזי – את העורקים המרכזים שלהם, שיפריעו לגלגול, מניחים בתחתית הסיר ועליהם נניח בהמשך את הממולאים. עלים בינוניים פנימיים ממלאים בשלמותם. מכל מקום, העלים צריכים להיות מבושלים וסמרטוטיים – רק כך נוכל לגלגל בנחת ובשופי.
טריק שני מגיע אחרי שגלגלנו את כל הממולאים וסידרנו בצפיפות בסיר: יוצקים עליהם רוטב חמוץ כך שיכסה אותם בדיוק ואז מניחים עליהם צלחת רחבה הפוכה שתשמש כמשקולת ותחזיק אותם במקום בעת הבישול. שלא ייפתחו, שלא יתחילו לטייל, פה זה לא סוכנות נסיעות.
עוד לפני התחלה אציין שאפשר לצמחן את המתכון הזה בקלות (פשוט להשמיט ממנו את הבשר) ושבניגוד לממולאים רומניים, למשל, כאן הבשר משמש כמעט כתבלין – אין צורך להכביר בכמויות. ודבר אחרון: בישול ארוך בבקשה. כן, שעתיים. לא לפחד.
יאללה, לעבודה:
