בכרם התימנים, מול מסעדת מגנדה, נפתחה חומוסייה קטנה וצוהלת הנושאת את שם בעליה: אסי ועדנן. תודו שזה מה שצריך בימים מקוטבים אלה. קצת אחווה, קצת שלום, קצת אהבת אחים. ומובן שצריך גם חומוס טוב ולא רק טוב אלא זול. וזה בדיוק מה שמספקים כאן: ארוחה עסקית (כולל שתייה) עולה חמישים שקלים, ואם קריטי לכם שהשתייה תהיה בירה – חמישים וחמישה שקלים. מקבלים איזה חומוס שרוצים (אני ביקשתי משולשת) ולצידו סלט נהדר חתוך לאטומים זעירים, שני סוגי חריף, פיתות טריות, פלאפל טוב וחמוצים.
אבל מה שחשוב הוא האווירה, או כפי שתל אביבים אוהבים לכנות זאת הווייב. מה שחשוב הוא שבמטבח נמצאים אסי ועדנן ונראה שהם מסתדרים נהדר יחד. למה שלא ניקח כולנו דוגמה מהם? למה ששכנינו לא יאמצו את הגישה? כן, בהחלט, יכול להיות שהשלום לא מתחיל בתוכי כפי שטענה שרי אריסון, אלא מתחיל דווקא בחומוס (ראו תמונה ראשית). ואיזה חומוס! המשולשת של אסי ועדנן מבוססת על חומוס חלק וקטיפתי ומועשרת בלסיס תימני משעועית שחורה במקום בפול. טעים, מקורי, ויחד עם ביצה קשה גם משביע לתפארת.
ואז, בסוף הארוחה, אחרי הצ'ייסר על חשבון הבית, ועוד התפעמות מנפלאות הדו-קיום, מתברר שעדנן סתם תימני.
אמא שלי אמרה לי שכל הגברים שקרנים.
