הוגים את זה כך: keshkul. זה בטורקית ולכן במקור יש לאותיות כל מני זנבות ונקודות, אבל בחייאת – קשה לנו גם ככה. מדובר בקינוח נפלא, שהוא קצת מלבי, קצת סחלב וקצת ציאניד (יש לו טעם שקדים מובהק). יש דרכים רבות להכינו, כולל גרסאות עשירות עם חלמונים ושמנת וגרסאות צנועות המסתפקות בחלב, אבל אני – שובב שכמוני – ראיתי את המתכון וישר אמרתי: הרי זה מתחנן להיות טבעוני! חיש קל החלפתי את החלב בחלב שקדים, השמטתי את הביצים והשמנת ותשמעו – יצא מדהים!
אבל רגע, עוד לפני המתכון. מאיפה השם? או. אז מתברר ש'קשקול' הוא בעצם שמה של קערת הקרמיקה שאיתה היו דרווישים טורקים מקבצים נדבות אי אז בימים, וממנה היו אוכלים את הקשקול שהכינו מהמצרכים (או הכסף) שקיבלו. הנה ציור יפה של דרוויש וקשקולו על גבו.
כיום, כבר אין צורך לקבץ נדבות. רק לקבץ מתכונים.
יאללה, לעבודה:
