מכירים את זה שלפעמים השאריות יותר שוות מהמנה עצמה? אז הנה, זה קורה גם כאן. הכנתי טארט ים תיכוני צוהל, גדוש בטעמי עגבניות, בצל מטוגן, שום וגבינות, כזה שמבושם בעשבי תיבול ובצקו מתפצח וחורק בין השיניים. באמת טארט מקסים וראוי לתשבחות (אם יותר לי) כפי שרואים בתמונה הזאת:
יש לטארט גם סוד. בעצם שניים: סוד ראשון הוא שבגלל הים-תיכוניות, הבצק הפריך אינו עשוי מחמאה אלא משמן זית, וזה יוצא אחלה (וגם בריא יותר). סוד שני הוא שכדי למנוע מהבצק לספוג נוזלים בעת האפייה, מורחים את תחתיתו לפני המילוי בחרדל. אבל יש גס סוד שלישי, שהוא השוס: משאריות הבצק מכינים טארט נוסף, קטן יותר, וממלאים בתירס. ברור שמקופסה. יוצא דליקטס. סוד החרדל ושוס התירס מוצגים להלן:
ובכן, הנה המתכון עם המילוי המקורי ועם מתכון למילוי תירס (כמות מילוי התירס מחושבת למקרה שתרצו להכין טארט תירס גדול במקום הטארט הים תיכוני. אם אתם רוצים רק טארט קטן משאריות הבצק, הפחיתו את כמות מילוי התירס בחצי).
יאללה לעבודה:
