מסעדת 'יצחק ויהודה' זכתה לשמה לא בזכות צמד טבחים עתיקים שחברותם הולידה מסעדה ולא בגלל שני נדבנים שפדו קרקעות בסביבה. קוראים לה כך כי היא שוכנת בתחנת הדלק של תל יצחק בסמיכות לאבן יהודה. הביקור במקום התחיל באכזבה רבתי: בתקשורת פורסם שהמסעדה העממית מגישה אוכל ביתי לא כשר. זה עוף נדיר ומוזר וחיש קל שמתי פעמי. אלא שישר מעל הדלפק (מזמינים בדלפק) חיכה לי השלט הזה:
רואים מה כתוב למעלה מימין? צרה. "אבל למה כתבו שאתם לא כשרים?", קוננתי.
"גם אנחנו שואלים", השיבו פרנסי המקום, אבל הוסיפו: "אנחנו כשרים וטעימים".
והם צדקו. המקום מרווח ונקי והאוכל, מכל העדות, טעים ופשוט. בעיני, הכוכבים היו קציצות אבוחצירא (כדורי בשר גדולים ברוטב אדום מועשר בגרגירי חומוס) והסופריטו. הקובה חמוסתא פחות פגעה, אבל שתי מנות מתוך שלוש זה לגמרי לא רע. יש גם סלטים, פרנות אווריריות וטריות, בירה מהחבית ב-18 ש"ח ואפילו קינוח לא חלבי. העיסקה המשתלמת ביותר היא פלטה של שלוש עיקריות מהמבחר היומי ב-145 ש"ח, שתספיק בקלות לשניים ובמאמץ לשלושה.
נראה לי שהמקום מכוון גם לטייק-אוויי לכל מושבי הסביבה השבעים, כך שכדאי לבוא ולאכול במקום וכדאי גם לעצור בדרך הבייתה ולאסוף משהו חם לארוחת ערב.
