ירד גשם ברמלה, הייתי לבד והיו לי שעתיים להרוג. נשמע עצוב? ההפך! חיש קל שלפתי את הנייד והחלטתי לחזור למסעדת 'ירושלים' שזכורה לי מפעם, כשהייתי בוכרי צעיר ומתחיל. ולא שההחלטה הייתה פשוטה, כי בכל מה שקשור בבוכרה, רמלה מציבה בפניך דילמה: ללכת ל'פרגנה' או ל'ירושלים'? שתיהן משובחות. אבל הפעם החלטתי על 'ירושלים'. אפס, כי גיגול זריז (ירד גשם, אני מזכיר) לימדני שהמסעדה אינה קיימת יותר. מה שכן, יש מסעדה ששמה 'ארמון ירושלים' בכתובת שנשמעה לי מוכרת. אז צעדתי עשרים דקות בכיוון.
"או, חזרת!", אמרו לי עובדי המקום, מה ששימח אותי מאוד, בעיקר בהתחשב בכך שהביקור הקודם שלי במסעדה היה לפני למעלה מעשור.
"בארור!", השבתי, "אבל לא קראו לכם פעם 'ירושלים'?"
"קראו", הסבירו לי בסבלנות, "אבל אז שיפצנו והפכנו לארמון ואולם אירועים, וגם החזית עברה לצד השני של הבניין".
תשמעו, אכן ארמון: נברשות, כרכובים, שיש – מה לא. ובניגוד לרוב המסעדות הבוכריות, בהן יש מסך טלוויזיה ענק שמקרין בלופ את הסרט 'מימינו' (הגירסה הבוכרית ל'טופ-גאן') פה דילגו על המסורת, תודה לאל. המסורת שכן שמרו היא קריאת המסעדה על שם עיר. מסעדות בוכריות רבות מתנאות בשמות ערים בארצות הברית (לאס וגאס, ניו יורק) או בבוכרה (סמרקנד, חנן מרגילן). פה הלכו על בירת הנצח ואתם יודעים מה? אני בעד.
ולענייננו: קבלו אוכל בוכרי נהדר ובזיל הזול – מרק הדושפרה (ראו תמונה ראשית) היה אלוהי בתכלית, גדוש בקוביות בשר ובדושפרונים שמנמנים ועשויים לעילא ולעילא, והירקות שבו היו מבושלים אבל לא סמרטוטיים. פשוט מרק מעולה וזול להפליא (30 ש"ח). אחר כך הוזמנה כופתאת גושגידז'ה ("עם כבש?" שואלת המלצרית, "ברור!" אני משיב). מאז שעלינו ארצה (תרשו לי להיות בוכרי קצת, אני מעריץ את העדה) אנחנו משתמשים הרבה יותר בבקר. אולי כי ישראלים קצת מפחדים מכבש. הגיעה גושגידז'ה נהדרת (14 ש"ח!) שיחד עם סלט שוקרופ, או כפי שאנו קוראים לו "הסלט של העדה" שעיקרו בצל, עגבניות וכוסברה, הייתה השלמה מעולה לארוחה.
אלא שכאן התעוררה בעיה: האם אוכלים גושגידז'ה בסכו"ם או בידיים? בלעתי את כבודי ושאלתי אחת ולתמיד את הצוות. "ברור שבידיים!", ענו לי בחיוך. "אנחנו – גם את הבחש אוכלים בידיים".
אז לא הייתה ברירה והזמנתי בחש – מנה ענקית של אורז עם תועפות ירק, בשר קצוץ מטוגן (שוב בקר במקום כבש) ותיבול נדיב של זירה, זרעי כמון בוכרי שלמים. זו מנה עיקרית עצומה בגודלה וזערורית במחירה: 45 ש"ח.
בקצרה: סעו לרמלה!
