תגית: תל אביב

שרון כהן יכול לחשוב עד מחר שהוא יצליח לרמות אותנו. הוא לא. אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן – הרי בדיוק כדי ללחום בתופעות כאלה ברא אלוהים את לינקולן

בואו נתחיל בטיפ מוזר: כשאתם מזמינים שולחן (וצריך להזמין שולחן) ב’טופולופומפו’, האסיאתית החדשה והכה לוהטת של אבי קונפורטי, נסו להתעקש על שולחן מס’ 500 אם אתם זוג או שולחן מס’

עולם משוגע: או שאין לך איפה לאכול, או שאתה לא מספיק לנסות את כל מה שנפתח. מכירים את התקופות השחונות האלה, שפתאום נראה שאין מסעדות מעניינות? הכל אותו דבר, הכל

לכאורה, דבר אינו מבדיל בין ‘עד העצם אקספרס’ – הבורגר-בר החדש של קבוצת המסעדות של האחים יורם וארי ירזין – לבין שלל ההמבורגריות המלבלבות תחת כל מרקיזה רעננה: באים, מזמינים

נוסע יוסף כהן להנאתו על אופנועו ברחוב ופתאום – טראח! תאונה, לא עלינו. הוא עף, הוא נמרח, הוא נפצע, הוא נותר בחיים. לאיזו מסקנה היה מגיע האדם הסביר במצב כזה?

מן המפורסמות הוא, שקטע העולם שבין מסעדת ‘אמורה מיו’, קצת מצפון לעיריית תל אביב, ועד שפיים (כולל), הוא מדבר ציה קולינרי. יש מסעדות ויש בתי קפה, אבל מה לעשות, רובם

כשיצחק חזקיהו, הבעלים של המסעדה האתיופית ‘טנאת’ החליט לפתוח בית אוכל, היה לו ברור שהמקום שלו יהיה צמחוני. “אני יכול לחפור לך די הרבה זמן על הנושא הזה”, הוא אומר,

פעם בכמה שנים זה קורה: פתאום, משום מקום, צצה מסעדה חדשה שהיא כמו משב רוח מרענן, חף מפלצנות ומיומרה, מלא חן וטוב טעם, והלב ממריא אל על. ‘זכאים’ היא בדיוק

ימים יפים עוברים על אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל. הקבוצה החבוטה והמסוערת יודעת עונה זוהרת וב’מזנון הצהובים’, מועדון האוהדים והמעריצים הבלתי רשמי של הקבוצה, מעין מקבילה תל אביבית של ‘סימיקו’

ונשאלת השאלה: האם אני הופך לזקן נרגן או שהסצינה הקולינרית בתל אביב פשוט יוצאת מדעתה? התשובה היא כנראה “גם וגם”. הגעתי למסקנה הזאת בארוחת ערב נחמדה מאוד במסעדת ‘פופינה’ המדוברת