לרועי יש בית קפה זערורי ומקסים בשם 'קפה פינה' ברחוב אברבנאל 29 בתל אביב. שם התוודעתי לעוגיות היויו שסבתא שלו מכינה. ההתמכרות הייתה קשה, והגמילה קשה שבעתיים: בפעם הבאה שהגעתי וביקשתי עוגיית יויו אמרו שאין. "סבתא של רועי לא עומדת בביקוש", הסבירו בעצב.
חיש קל החלטתי להכין בעצמי. תשמעו, יצא אחלה, אבל סבתא של רועי אני לא. העוגיות שלה עדינות יותר, קטנות יותר, אחידות יותר ומושלמות יותר. ועדיין, לטעמי, עוגיות היויו (אפילו אלה שלי) הן הלהיט המומלץ לחנוכה: מטוגנות כמצוות חכמים מלומדה, מתוקות, משמינות אש אבל פשוט אי אפשר להפסיק לאכול אותן.
לפני שרצים למטבח, כמה טיפים:
לא לשכוח ללוש את הבצק שוב אחרי שנותנים לו לנוח. זה מוציא ממנו אוויר וזה חשוב. לא לטגן בשמן חם מדי כי אז העוגיות נשרפות מבחוץ ולא נעשות מבפנים. לקחת בחשבון שהעוגיות תופחות במהלך הטיגון ולכן לעשות אותן דקות (ראו בתמונה שמעל). לטגן בשמן לא עמוק מדי, אבל כזה שמאפשר לעוגיות לצוף בתוכו (3-4 ס"מ). וכדאי להכין את כל העוגיות מראש, לפני הטיגון, כי הטיגון מהיר ואנחנו לא רוצים לתת לשמן להתחמם מדי.
יאללה, לעבודה:
