מחמר (גירסה אישית)
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
במקור, סלט תפוחי אדמה גרמני צריך להכיל שבבי בייקון מטוגנים (ולעשות שימוש גם בשומן שהם מגירים). אין לי דבר וחצי דבר נגד בייקון, אבל בצנעא לא היה לנו, וחוץ מזה,
פאי הוא שילוב מושלם של פחמימות ריקות ושומן. וגם ירקות, להקלת ייסורי המצפון. מוסיפים לו סלט ירוק וכוסית יין ויש ארוחה נהדרת שאינה מצריכה מנה ראשונה (לקינוח אפשר להגיש פאי
בבואך להכין סופריטו, שומה עליך להתחמש בעוז נפש. בלי טיגון כפול וברוך שמן של תפוחי האדמה – זה פשוט לא יצליח. ככה זה, יש תבשילים שאינם קשורים לשום דיאטה, ואם
כמה דרכים אתם מכירים לבישול שעועית ירוקה? תודו שמעט! או שאסיאתי או ברוטב עגבניות או מקסימום מטוגן בטמפורה ו… זהו. לאחרונה, בצירוף נסיבות מוזר, נתקעתי עם כמות לא הגיונית של
הסורים קוראים לו חאמוד (כי הוא חמוץ) היוונים קוראים לו אבגולמונו (כי יש בו ביצה ולימון). מומה, סבתא שלי, קראה לו אלבונדיגאס, כי יש בו קציצות. המרק הזה היה אורח
בקוף (ב' דגושה, צירה תחתיה, ואחר כך חולם) הוא השם המוזר של המאפה האלזסי שמתכונו יובא להלן. הוא עושה שימוש בכל מה שיש לתנובה המקומית להציע: תפוחי אדמה, פטריות, בצל,
אודה ולא אבוש: בכל מה שנוגע לשאריות, אני קמצן איום ונורא. אין לי תסביך זריקת אוכל. אם נשאר חצי לבן, אין לי שום צורך לניילן אותו למוות ולתת לו לגווע
עיג'ה היא הלאטקע שלנו, התימנים. מדובר בחביתת ירק המועשרת בתפוחי אדמה מגוררים, שכיף לאכול חמה, קרה, בפיתה, עם גבינה מלוחה ובקיצור – הכל, רק לא מתוק. קל מאוד להכין עיג'ה
גבירותי ורבותי, שיחוק! הנה מנה שמתברגת בקלות לקטגוריית ה'איך לא חשבנו על זה קודם'. מדובר בתפוחי אדמה אפויים בתנור, ואז מפוצלחים ואופיים שוב. זה טעים פי אלף מסתם תפוחי אדמה