עוגת פפרוני (אל בהלה)!
16/10/2022
אני מת על שזיפי סנטה רוזה (אלה האדומים). אלה פירות שבאו לעבוד: עונתם אינה קצרה כמו של משמשים, נניח, אין בהם תולעים, הם אינם רגישים או מפונקים וגם לא יקרים.
תפריט
אני מת על שזיפי סנטה רוזה (אלה האדומים). אלה פירות שבאו לעבוד: עונתם אינה קצרה כמו של משמשים, נניח, אין בהם תולעים, הם אינם רגישים או מפונקים וגם לא יקרים.
עכשיו שהדובדבנים בשפע ולא יקרים – זה הזמן להתחרע עליהם ללא בושה. העוגה שלהלן עושה בהם שימוש צוהל ומחזקת אותם (לצבע ולנוי) גם בשזיפים אדומים. אבל רגע, רגע, חכו! הפטנט
זוכרים פובידל? כשהיינו קטנים פחדנו מהריבה הזאת. מדהים איך ששזיפי שגיב, אחד הפירות היפים בטבע, המתהדר בשילוב צבעים מהפנט של צהוב וסגול-כחול, מניבים ריבה שנראית בול כמו זפת. אבל למרות
הדובדבנים מושפלים עכשיו בדוכני במכירות. מה שהיה יוקרתי נערם כמו פרי פושט בשפע בלתי נתפס ונמכר בזול. אל דאגה: הם כאן רק כדי לעזוב אותנו חיש. גם המשמשים נמצאים בעיצומה
אלוהים עדי שהמבטא הגיאורגי שלי לוקה בחסר. וזה ממש, אבל ממש לא גורם לי להעריץ ולו בגרם אחד פחות את העדה המופלאה הזו, שמטבחה גאוני לתפארת. אח, אם רק הייתי
קלאפוטי הוא תיחמון צרפתי. למרות שאנחנו בטוחים שהעם הזה מתייחס לאוכל ביראת קודש, הנה ההוכחה שזה לא תמיד המקרה: כאן, לפנינו, מונח קינוח שהוא מקרה קלאסי של טכניקת "לקחתי כל
אין עקרת בית (או בשלן, הבה לא נסתבך באפליה מגדרית) שאין לה/לו עוגה כזאת במחסנית. מדובר בעוגה בחושה שעליה מסדרים מניפה של פלחי שזיפים ואז אופים. השזיפים מגירים עסיס אדום