
מחמר (גירסה אישית)
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
במקור, סלט תפוחי אדמה גרמני צריך להכיל שבבי בייקון מטוגנים (ולעשות שימוש גם בשומן שהם מגירים). אין לי דבר וחצי דבר נגד בייקון, אבל בצנעא לא היה לנו, וחוץ מזה,
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
קשים חיי מלצר. בעיקר קשה לא להתפוצץ מצחוק כשסועדים מזמינים בשיא היומרה "סלט פלצנלה" (הם מתכוונים לפנצנלה), "סושי גלידה עם הרבה סחוג" (הם מתכוונים לקונוסים עם ווסאבי) והכי חמוד "כמה
פוגאס הוא הפוקאצ'ה של חבל פרובאנס שבדרום צרפת וכיוון שכך מדובר במאפה טעים, מתובל, שמח ומתנשא [כי מה האיטלקים האלה כבר מבינים בבצק (כשאומרים את השאלה הזו במבטא צרפתי היא
צ'ומלה (Chumleh) הוא מאכל ראש שנה ספניולי עם שם מוזר שמגיע מטורקית. 'צ'ומלק' הוא שמה הטורקי של קדירת החרס שבה נהוג להכין את התבשיל הזה. אבל גם מי שלצערם אינם
פאי הוא שילוב מושלם של פחמימות ריקות ושומן. וגם ירקות, להקלת ייסורי המצפון. מוסיפים לו סלט ירוק וכוסית יין ויש ארוחה נהדרת שאינה מצריכה מנה ראשונה (לקינוח אפשר להגיש פאי
מן המפורסמות הוא, שכל מתכון עוגה מתחיל בשלוש ביצים, כל מתכון מרק מתחיל בשני בצלים, וכל מתכון מרוקאי מתחיל ב"קודם כל, תירגעי!". אז הנה, כנראה יש לי משאלת מוות, כי
המנה הזו פשתה (כן, בת"ו. השורש הוא פ.ש.ה) כדליקה בשדה קוצים במסעדות ארצנו בשנה האחרונה: ירקות צרובים וקלויים, נמסים ממש, מלאי טעם ומיץ. איך עושים את זה? האם צריך גריל?