התיקון של פסח (מעודכן ומשופר!)
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
כן, אני יודע. פסח זה חג חשוב – חירות וכל זה. כן, אני מת עליו. אני אוהב את הסדר ואוהב לפגוש קרובים (גם מהצד השני) ואוהב את השירים ואפילו את
הבעיה עם מנות רושם הפוכות ממשפחת הטאטין והמקלובה היא שאחרי עמל והשקעה אתה הופך אותן ואז… פדיחה. גם אם הרוב ניתק כראוי מתחתית הסיר או התבנית, תמיד יש איזו פיסת
"אני נשבעת לך", אומרת אמא של הבת שלי, "אני נשבעת לך ביקר לי שזה היה פרדס נטוש!". כך היא טוענת בלהט בעודה דוחפת לידי שקית מלאה בקלמנטינות מושלמות: קצת פצועות,
הבת שלי הביאה את המתכון הזה הביתה. מהגן הפתוח, שבו היא בילתה שנתיים נפלאות. זה המתכון הכי פשוט והכי טעים, כזה שכל ילד-גן יכול להכין בעצמו. מדובר בעוגת שוקולד המבוססת
אני מת על שזיפי סנטה רוזה (אלה האדומים). אלה פירות שבאו לעבוד: עונתם אינה קצרה כמו של משמשים, נניח, אין בהם תולעים, הם אינם רגישים או מפונקים וגם לא יקרים.
העוגה שמתכונה יובא להלן מביאה מזל טוב. בדוק. היא עושה את זה משום שהיא כוללת שפע פירות יבשים, שקדים ואגוזים המסמלים שפע וכל טוב; היא עושה את זה משום שכל
איזה מזל שאלוהים המציא את הקוקוס. אחרת מה היו עושים הרגישים ללקטוז?! הטארט שמתכונו יובא להלן עושה שימוש בשמן קוקוס במקום חמאה ובקרם (או חלב) קוקוס במקום שמנת. החדשות הטובות
הסיפור הולך ככה: גברת אחת ערכה קניות בכלבו של הרשת היוקרתית 'נימן מרכוס' בארה"ב וישבה לנוח בקפיטריה. היא הזמינה קפה ועוגיית שוקולד צ'יפ. העוגייה הייתה מופלאה. היא ביקשה את המתכון
לא רק שאין מי שלא מת עליהן, בראוניז הן העוגיות האידיאליות לשינוע – הן מתנסרות היטב ונשמרות בקופסאות פלסטיק בלי להימרח או להימעך (אם שמים כמה קומות – הפרידו ביניהן
במקור, רציתי לנסות להכין עוגת וניל עם טעם חזק ומובהק כדי לחגוג את שפע מוצרי הווניל שרכשתי – וניל אמיתי, ממדגסקר, משומר אך ורק בסוכר ולא בכימיקלים. אחר כך נזכרתי