רוקאק – פאי תמרים מבצק יופקה
"רוקאק" היא מילה שמית המתייחסת לבצק דק. לפעמים זה לחם, לפעמים צנימים, לפעמים עלי בצק – תלוי מאיפה במרחב השמי הגעת. בצק יופקה הוא הפלא הטורקי שעיקרו הוא יריעות בצק
"רוקאק" היא מילה שמית המתייחסת לבצק דק. לפעמים זה לחם, לפעמים צנימים, לפעמים עלי בצק – תלוי מאיפה במרחב השמי הגעת. בצק יופקה הוא הפלא הטורקי שעיקרו הוא יריעות בצק
אני מת על שזיפי סנטה רוזה (אלה האדומים). אלה פירות שבאו לעבוד: עונתם אינה קצרה כמו של משמשים, נניח, אין בהם תולעים, הם אינם רגישים או מפונקים וגם לא יקרים.
ספוף (sfouf) היא עוגה ערבית. אני חושב שהמוצא הוא סורי. אולי לבנוני. הייחוס הצפוני הזה מבטיח עידון ואלגנטיות ואכן – אין כמוה להרשים, ותתפלאו, אבל למרות השם המוצדק שיצא למטבחי
זה התחיל מכתבה די תמימה ששלחו לי על "המתכון הפופולארי ביותר בתולדות מדורי האוכל של הניו יורק טיימס". מתברר שזה מתכון לעוגת שזיפים קיצית, כמו זו שכולנו אוהבים: בצק טעים,
הדובדבנים מושפלים עכשיו בדוכני במכירות. מה שהיה יוקרתי נערם כמו פרי פושט בשפע בלתי נתפס ונמכר בזול. אל דאגה: הם כאן רק כדי לעזוב אותנו חיש. גם המשמשים נמצאים בעיצומה
עם מוזר, השבדים. עם מוזר עם שפה מוזרה. אלתרמן אפילו כתב על זה שיר ("הלשון השבדית", מומלץ מאוד-מאוד-מאוד לחפש בגוגל, לקרוא ולהחכים!) אבל אני, ברשותכם, אסתפק בהתייחסות למילה השבדית לעוגה:
אודה ולא אבוש כלל (מה לא אבוש – אתמלא גאווה כתרנגול נפוח): את המתכון שלהלן למדתי מהבת שלי, שקוששה אותו באינטרנט. כן, הדור הצעיר לומד מתכונים מיו-טיוב ולא מספרי בישול.
שנת הלימודים מסתיימת ובהצטרפות מקרים מרגשת, חגגה הבת שלי יום הולדת יחד עם עוד שלוש בנות מהכיתה. מה שזה אמר הוא שצריך להכין עוגת שוקולד שתתחרה בשלוש עוגות נוספות, תהיה
בין יתר אירועי יום ההולדת העשירי של בתי שנמשכו שבעה לילות ושבעה ימים והתפרסו על פני שבע ומאה ועשרים מדינות, הייתה גם מסיבה על שפת בריכה (עם שני מתנפחים, לא
במסעדת פיצרון המשובחת (שדרות ההשכלה 1, תל אביב), שבבעלותה של אמא של הבת שלי, התחיל לעבוד פבל קפלן. פבל, מעבר להיותו איש מופלא ביותר, הוא טבח מוכשר מאין כמוהו ואופה