טאבולה ישראלית (של ווחשים)
11/02/2024
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
תפריט
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
כרישה היא אחד הירקות היותר מקופחים בתבל – הרי היא כל כך כל כך טעימה, ורק הבולגרים עושים לה כבוד בקציצות שלהם! מן הדין שנבוש, או שלפחות נישא מבט אל
אני לא אכביד עליכם בסיפורים ולא אטרחן בהסברים – רק אציין, באופן אניגמטי למדי, שהסלט הזה התחיל כשיעורי בית בצרפתית. אבל תראו מה יצא: חמד של סלט מחומרים פשוטים וזמינים
הריני מודה ומתוודה: לסלט הזה יש מה שנקרא "מקורות השראה". בעברית פשוטה יותר: הוא גנוב. טעמתי אותו לראשונה במסעדת 'החלוצים 3' התל אביבית והמשובחת להלל. אחר כך ראיתי שמכינים אותו
לפעמים סך המרכיבים של מנה אינו מרמז על התוצאה. קחו למשל את הסלט הזה: בסדר, אז יש בו עדשים ועשבי תיבול ויוגורט וכמה עגבניות. בסדר. אבל מי היה מאמין שהוא
גריסי פנינה הם גרגרי שעורה משויפים – הפשיטו מהם את הקליפה (לפני כן הם היו סתם גריסים) וכך הם הפכו למעט פחות מזינים, אבל קלים יותר לבישול או לעיבוד. בדרך
אודה ולא אבוש: בכל מה שנוגע לשאריות, אני קמצן איום ונורא. אין לי תסביך זריקת אוכל. אם נשאר חצי לבן, אין לי שום צורך לניילן אותו למוות ולתת לו לגווע
"אתה צריך ללמוד ממולי להכין סלט כרוב", מודיעה לי הבת שלי בנון-שלאנטיות ומחזירה את מבטה למרקע. ואני שואל: כמה השפלות יכול אדם לעבור?! אני, שמתעב טלוויזיה וחושב שצריך לנתץ כל
הסלט שמתכונו יובא להלן הוא אחד מלקחי הסופה שהשתוללה כאן בשי-שבת. הוא התוספת האידיאלית לתבשילי קדירה כבדים (טשולנט, חמין, בשר עם שעועית, שפונדרה בתנור ושאר צרות דיאטתיות) בהיותו רענן, צונן