טאבולה ישראלית (של ווחשים)
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
הסלט הנהדר הזה הוא אחת מאבני היסוד של המטבח הערבי בכלל והלבנוני בפרט. עיקרו הוא שידוך מבורך בין בורגול לבין עשבי תיבול. הגירסה הישראלית הרבה יותר ליבראלית וגם עושה שימוש
תשכחו מפסטו. פחאלי פי אלף יותר שווה. רק לא לשכוח שתחת הפ' יש שווא נח ולא נע. מכינים את הממרח הזה מאגוזי מלך, שהם בשביל הגיאורגים כמו עגבניות שרי בשבילנו.
צ'ומלה (Chumleh) הוא מאכל ראש שנה ספניולי עם שם מוזר שמגיע מטורקית. 'צ'ומלק' הוא שמה הטורקי של קדירת החרס שבה נהוג להכין את התבשיל הזה. אבל גם מי שלצערם אינם
יש דברים שאני לא עושה בחיים: שוחה פרפר, רוכב על אופנוע, מטייל במדבר, צופה בתכניות ריאליטי ועוד ועוד. וגם ציר אני לא מבשל. לא בקר, לא עוף ולא ירקות. אין
שני מתכונים בלבד ידעה אמא שלי להכין: קציצות גבינה ועוף בתנור. האמת, אני שודד ממנה כאן באכזריות את המתכון השלישי שלה – ביצים קשות – אבל בינינו, זה לא ממש
7קובבס הן כופתאות ממולאות בגומו. גומו היא תערובת של בצל מטוגן, בקר טחון וצנוברים. הבצק של הקובבס מיוחד: הוא אינו עשוי בורגול או סולת כמו בקובה, אלא תערובת של מצות,
בדרך כלל, כשממלאים עלי כרוב, עושים את זה אחד-אחד. אבל אם רוצים מנת רושם, כזו שגורמת לאנשים לעצור נשימה ואחר כך לא להפסיק לדבר עליה, אפשר להכין רולדת כרוב ממולא.
הנה מתכון לארוחה זריזה – בראנץ', צהריים או ערב קלה – שלמדתי מחברתי האהובה, אלילת הבישול הקנדית, בוני סטרן. זה פשוט ומשביע ושוב תקף כאן הכלל: השלם גדול מסך חלקיו.
המודל האסיאתי מחייב שגרגרי אורז לא יידבקו זה לזה (אלא אם בכוונתך להכין סושי). לשם כך משתמשים באורז ארוך ושוטפים אותו מראש, כי האויב הוא העמילן הדביק שבאורז. אבל האיטלקים
יש דברים שהם כל כך פשוטים, שזה מעליב. למשל פרחי כרובית אפויים בתנור. זה לא מתכון, ממש כפי שהכנת תה אינה מתכון. זה בסיסי, זה ישיר, זה פרימיטיבי – ולכן,