מחמר (גירסה אישית)
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
אלוהים עדי שאנו, הצפון אפריקאים, נוטים להתעצבן בקלות. אבל כמה שאנחנו כועסים על אלו שאינם יוצאי המגרב, זה עוד כלום ביחד לכמה שאנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו (הכל באהבה, כמובן). ראיתם
קשים חיי מלצר. בעיקר קשה לא להתפוצץ מצחוק כשסועדים מזמינים בשיא היומרה "סלט פלצנלה" (הם מתכוונים לפנצנלה), "סושי גלידה עם הרבה סחוג" (הם מתכוונים לקונוסים עם ווסאבי) והכי חמוד "כמה
פוגאס הוא הפוקאצ'ה של חבל פרובאנס שבדרום צרפת וכיוון שכך מדובר במאפה טעים, מתובל, שמח ומתנשא [כי מה האיטלקים האלה כבר מבינים בבצק (כשאומרים את השאלה הזו במבטא צרפתי היא
פאי הוא שילוב מושלם של פחמימות ריקות ושומן. וגם ירקות, להקלת ייסורי המצפון. מוסיפים לו סלט ירוק וכוסית יין ויש ארוחה נהדרת שאינה מצריכה מנה ראשונה (לקינוח אפשר להגיש פאי
מדי פעם פוקדת את העולם המצאה גאונית בתחום הקולינריה. פעם זו התכה כין דונאט לקרואסון (הקורנאט המפורסם ששיגע את אמריקה), פעם זו הכלאה בין ערק למסטיק בזוקה (משרים בזוגות בערק
הפעם הראשונה ששמעתי על מקמורה הייתה באינטגרם של נוף עתאמנה-איסמעיל. מדובר במאפה שכבות ירדני שבו נתחי עוף מתבשלים בין כמה וכמה שכבות בצק – איפושהו באמצע הדרך בין פאי ללזניה.
זה לא מתכון שלי. הוא גנוב לתפארת מחברתי הקנדית האהובה בוני סטרן ותשמעו, אתם הולכים להתאהב. כי מה כבר יכול להיות פחות ממושלם במנה שמתחילה ככה: כן, סוכר נמס בתוך
כמה דרכים אתם מכירים לבישול שעועית ירוקה? תודו שמעט! או שאסיאתי או ברוטב עגבניות או מקסימום מטוגן בטמפורה ו… זהו. לאחרונה, בצירוף נסיבות מוזר, נתקעתי עם כמות לא הגיונית של
כבר למעלה משנה משתולל ברשת מתכון של לחם פראי – לחם אוסטרלי מחולל ניסים שאינו מצריך שום לישה ונאפה בסיר ברזל. לקח לי לא מעט זמן לאזור אומץ ולהכין את