
פוקצ'ה – הוראות הפעלה
בצקי שמרים מהלכים אימים על הציבור, ולא בצדק. בצק שמרים הוא חיה חסונה ובריונית ואפשר להקפיא אותו, להפשיר אותו, להשהות אותו, לצנן אותו ובאופן כללי להתעמר בו לא מעט, ועדיין
בצקי שמרים מהלכים אימים על הציבור, ולא בצדק. בצק שמרים הוא חיה חסונה ובריונית ואפשר להקפיא אותו, להפשיר אותו, להשהות אותו, לצנן אותו ובאופן כללי להתעמר בו לא מעט, ועדיין
קשים חיי מלצר. בעיקר קשה לא להתפוצץ מצחוק כשסועדים מזמינים בשיא היומרה "סלט פלצנלה" (הם מתכוונים לפנצנלה), "סושי גלידה עם הרבה סחוג" (הם מתכוונים לקונוסים עם ווסאבי) והכי חמוד "כמה
במקום לחם, כשרוצים משהו יותר דשן ומנחם לפתיחת ארוחה או לליווי ארוחה פשוטה – קבלו מאפינס תירס. אני הכנתי בגירסה ללא חלב (חלב סויה במקום חלב רגיל, גבינה טבעונית במקום
פוגאס הוא הפוקאצ'ה של חבל פרובאנס שבדרום צרפת וכיוון שכך מדובר במאפה טעים, מתובל, שמח ומתנשא [כי מה האיטלקים האלה כבר מבינים בבצק (כשאומרים את השאלה הזו במבטא צרפתי היא
כבר למעלה משנה משתולל ברשת מתכון של לחם פראי – לחם אוסטרלי מחולל ניסים שאינו מצריך שום לישה ונאפה בסיר ברזל. לקח לי לא מעט זמן לאזור אומץ ולהכין את
סטראטה הוא מאפה שכבות אמריקני הנסמך על הרבה מאוד, ובכן, זבלה. מפתה, לא? טוב, לא בדיוק זבלה, אבל לחם ישן, כזה שמקומו הטבעי הוא בזבל (ואם גם אתכם חינכו שלחם
בכל פעם שמכינים ארוחה חלבית, כזו שעיקרה הוא סלטים שהקרובים מביאים וגבינות שקנינו בשוק וחביתות שעושות רגשות אשם, צריך גם כיכר לחם בריאה וענקמונית שתשמש כנושאת מטוסים – עליה ינחתו