הצפיחית החריפה
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
לפני שהתחלתי לכתוב את המתכון הזה גיליתי שכבר העליתי שני מתכוני כרוב ממולא בעבר: האחר של כרוב שלם ממולא והשני של ספירלת כרוב ממולא. ככה זה: מרוב שאנחנו מתחכמים, לפעמים
המנה הזו פשתה (כן, בת"ו. השורש הוא פ.ש.ה) כדליקה בשדה קוצים במסעדות ארצנו בשנה האחרונה: ירקות צרובים וקלויים, נמסים ממש, מלאי טעם ומיץ. איך עושים את זה? האם צריך גריל?
בדרך כלל, כשממלאים עלי כרוב, עושים את זה אחד-אחד. אבל אם רוצים מנת רושם, כזו שגורמת לאנשים לעצור נשימה ואחר כך לא להפסיק לדבר עליה, אפשר להכין רולדת כרוב ממולא.
חברתי עדינה ססמן אוחזת בתואר "האשה שכתבה את ספר הבישול הישראלי הטוב ביותר בעולם". בינתיים, הספר ראה אור באנגלית בלבד. קוראים לו sababa ואם רק היינו אוכלים את המנות הנפלאות
הולך גיל חובב בשוק לפי תומו, רואה ערימות של כרובי בלדי – אלה השטוחים שנראים כמו פריסבי מהטבע – ותוהה לעצמו: מה ייעשה בכרוב דא? איך נמנף את צורתו הפחוסה?
סבתא שלי הייתה מכינה את המתכון הזה בימים עסוקים במיוחד, כשלא היה זמן לשים עין על מה שקורה במטבח. לפעמים זה היה בימי כביסה (לא הייתה לנו מכונת כביסה. הייתה
"אתה צריך ללמוד ממולי להכין סלט כרוב", מודיעה לי הבת שלי בנון-שלאנטיות ומחזירה את מבטה למרקע. ואני שואל: כמה השפלות יכול אדם לעבור?! אני, שמתעב טלוויזיה וחושב שצריך לנתץ כל