הצפיחית החריפה
28/05/2023
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
תפריט
לא להאמין כמה שכרוב הוא ירק גדול. כל פעם שאני קונה ראש כרוב כדי להוסיף קצת לסלט או למרק, אני נתקע עם שלושת רבעי כרוב שאין להם שימוש. וזה הרי
ההכרח הוא אבי ההמצאה ובסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כשאיטליה הייתה אחת הארצות העניות בתבל, המציאו נשותיה (אני די בספק אם גברים בישלו אז) פתרונות יצירתיים לשימוש בכל בדל
יבורכו האיטלקים שקוראים למאכלים שלהם בשמות מוזרים. הסקרפאצ'ה, למשל, שהיא שילוב מנצח של פוקאצ'ה, טארט ולחם תירס, זכתה לשמה כנראה משום שהיא דקה כמו סוליה של נעל בלויה. דקה ונהדרת.
אפיו (Apio) הוא סלט ספניולי פשוט של ירקות שורש מבושלים בלימון, סוכר וטיפונת שמן. נשמע בסיסי לתפארת, אבל הסכיתו: זה בכלל מקבל טעם של ארטישוק, וזה ממכר להפליא וזה כל
אני מת על הסלט הזה ממספר סיבות: א. הוא גדול ומשביע. ב. הוא צבעוני לתפארת. ג. הוא הכי קל להכנה בעולם. ד. הוא טבעוני. ה. יש בו חוצפה: השם 'קוויאר
מצאתי את הפודינג הזה בשיטוטי ברשת. הכנתי כמה פעמים ושיניתי קצת לפי טעמי. תשמעו: הצ'יה הזאת היא יצור ערמומי! יוצא פודינג מקסים, סמיך ושוקולדי. מאוד מומלץ ומאוד כדאי גם למי
"אתה יודע שעינת היא הטבחית הכי טובה בעולם, נכון?", כך שואלת בתי ולבי מתכווץ בכאב. זו אותה בת, שבמסגרת החיזוקים החיוביים הודיעה פעם "אין דבר טעים כמו אוכל ביתי!", ואז
פוגאס הוא הפוקאצ'ה של חבל פרובאנס שבדרום צרפת וכיוון שכך מדובר במאפה טעים, מתובל, שמח ומתנשא [כי מה האיטלקים האלה כבר מבינים בבצק (כשאומרים את השאלה הזו במבטא צרפתי היא
צ'ומלה (Chumleh) הוא מאכל ראש שנה ספניולי עם שם מוזר שמגיע מטורקית. 'צ'ומלק' הוא שמה הטורקי של קדירת החרס שבה נהוג להכין את התבשיל הזה. אבל גם מי שלצערם אינם
אל בהלה, למרות שמו המרק שלהלן אינו מכיל דבורים. הוא קרוי על שם דבורה, אם בתי, שהמציאה אותו (כן, היא המציאה מרק!). עכשיו: כמה אנשים כבר ממציאים מנות? זה נדיר.