קציצות הגבינה של אמא שלי
שני מתכונים בלבד ידעה אמא שלי להכין: קציצות גבינה ועוף בתנור. האמת, אני שודד ממנה כאן באכזריות את המתכון השלישי שלה – ביצים קשות – אבל בינינו, זה לא ממש
שני מתכונים בלבד ידעה אמא שלי להכין: קציצות גבינה ועוף בתנור. האמת, אני שודד ממנה כאן באכזריות את המתכון השלישי שלה – ביצים קשות – אבל בינינו, זה לא ממש
26אני מת על קאדה: מעטפות בצק שמרים דקיק, ממולאות בתערובת גבינות וצרובות על מחבת ללא שמן או כמעט ללא שמן. דא עקא, את הקאדה מכינים אחינו הכורדים מבצק שמרים. פשוט,
ספוף (sfouf) היא עוגה ערבית. אני חושב שהמוצא הוא סורי. אולי לבנוני. הייחוס הצפוני הזה מבטיח עידון ואלגנטיות ואכן – אין כמוה להרשים, ותתפלאו, אבל למרות השם המוצדק שיצא למטבחי
הדבר הכי מנחם שאני יכול להגיד למי שמפחד מהכנת קזנדיבי (מין קרם ברולה טורקי הפוך) שבמהכה צריך לשרוף סוכר למוות בתוך פיירקס, היא שהמהדרין מכינים את הפודינג הזה על בסיס
טוב, זה פשוט תיחמון: בעצם זאת פיצה, אבל בצורת זר שושנים. ואני שואל: מה רע?! תשמעו, אתם מכינים את זה, דוחפים לתנור, וכעבור כשעה כל השכונה משתגעת מהריח. באחריות.
מכירים את זה שלפעמים השאריות יותר שוות מהמנה עצמה? אז הנה, זה קורה גם כאן. הכנתי טארט ים תיכוני צוהל, גדוש בטעמי עגבניות, בצל מטוגן, שום וגבינות, כזה שמבושם בעשבי
המתכון שיובא להלן הוא פרי ניסיון ועמל בני עשרים וחמש שנה – מכשהתחלתי לאפות פיצות בשהותי בסאן פרנציסקו. לא באופן מקצועי – אינני הפיציולו התימני הראשון. באופן חובבני לגמרי, בתנור
לזניה היא פלא איטלקי שצריך להזכיר לנו עד כמה האומה הזו ראויה להערצה, ולא רק בזכות הארכיטקטורה, האמנות וג'יליולה צ'ינקווטי. היא הרבה יותר דשנה מפיצה וכשהיא במיטבה – אין בעולם
בואו נתחיל מפונטיקה: בלינצעס זה בלי עי"ן גרונית. בלינצ'ס זה בלי CH. זה בעצם הרבים של בלינץ באשכנזית (שום קשר לבליץ על לונדון). קאפיש? החביתיות המגולגלות טעימות בכל דרך
קחו תימני אמיתי, תלחצו אותו מעט וישר תגלו שיש לו פינה חמה בלב לזום. מדובר במעין מרק חלבי או דייסה סמיכה שמכינים מאשל, שמנת, מים, סחוג ו – אצל תימנים